ייאה
תראו אותי
עוד לא בן 23, וכבר בן 22!
מי היה מאמין שהיום הזה יגיע, הא? או אם אנחנו כבר מעדיפים לשחק על רעיון האשמה היהודי, מי הבנזונה שחשב שאין מצב שהיום הזה יגיע בכלל, הא-אהמ-נוסטרדמוס-אהמ-אהמ-בדיוק-בגלל-דברים-כאלה-שלחתי-במכונת-זמן-מהעתיד-מתנקשים-לעבר-במטרה-לחסל-אותך-אהמ-מניאק-אהמ...?
אף אחד! D=
...
אהה. כן.
רק שתדעו שאני משיל את עורי ברגעים אלו ממש. זה משהו שקורה אחת לשנה, בערך בסביבות היומולדת שלי. כמו אצל לטאות ועכבישים ועוד כל מיני יצורים שסינים בטח אוהבים לאכול ^^ אה, ופריס הילטון. התחשק לי לעשות בדיחה על פריס הילטון, זה מה יש. היא עכביש-לטאה אומבגה-בונגלה אההה....!!!! 0'=
הסיבה שאני משיל את עורי אינה פרקטית במובן של "הו, הנה עברה לה שנה וגופי גדל לו, הבה ונהפוכה חברבורותינו!". לצערי, כשהגוף שלי גדל הוא מתמודד עם זה בצורה מאוד לא סימפטית - אני נהיה שמן. מה שקורה כל שנה באזור יום ההולדת שלי הוא שאיכשהו יוצא שאני הולך לים וא-י-כ-ש-ה-ו יוצא שאני נשרף. תבינו, אני והשמש נמצאים במעיין מלחמה קטנטונת וזאת הדרך שלה לתקוף אותי \(= הכל התחיל ביום בו שלחתי מספר חלליות כדי להשמיד אותה. סיפור מצחיק, שנון ורב מכר זה מספר חודשים, אבל לא להיום.
מכירים את האנשים שאלה שכותבים פוסטי "וואה תראו אותי יש לי יומולדת ואני מעדיף להתבכיין על איך שזה לא מרגיש לי מיוחד וואה *כבר לא חותך ורידים כי זה לא במודה במקום זה יש לי בלוג*"?
מעולם בחיי לא שמעתי על כזה דבר. אבל זה בטח יהיה מגניב להיות הראשון שעושה את זה...! D= יאללה בלאגן ואז כל מי שהולך שיעזור קצת לסדר כדי שההורים שלי לא יתחרפנו כשהם חוזרים הביתה ווהו...!!!! BD
אז עכשיו היומולדת שלי, ואני חייב להודות שעד... אממ, עכשיו (?) בכלל לא חשבתי על זה.
בשנים קודמות זה היה שונה, אפילו כשזה היה יומו-באסה. ולא, אין לי מושג איך הקבלתי את זה ל-"באסה של יומולדת" כשזה אפילו לא חרוז. אל דאגה, בדיוק בשביל דברים כאלה קיימת משטרת הלא מצחיק. ... ובשביל דברים כאלה. ... למה לא קיימת משטרת הלא מצחיק באמת? \= אני חושב שהעולם יהיה מקום יפה יותר. תחשבו על כל האנשים הלא מצחיקים והמתים! כה חביב (=0 ("אנשים לא מצחיקים ומתים" זה ביחד, לא לחוד. אני לא עד כדי כך מוזר P= )
בימי הולדת קודמים, אפילו כשהיה מבאס, הייתי חושב על זה מראש. זה היה משהו בסגנון "וואו מחרתיים יש לי יומולדת, איזה מוזר זה שזה סתם עוד יום בלי שום דבר מיוחד". השנה זה פשוט... חסר. ההרגשה. ה... ההכל, נראה לי. אני לא יודע אם זה איזשהו תוצר לוואי של תקופת מסלול הקצונה שלי ושל חופשת הרגילה שלי בשבוע האחרון, אבל באמת שבכלל לא חשבתי על היום הזה. על התאריך הזה שבדרך כלל ממש מלהיב אותי, כי היי איזה תאריך בנזונה זה! 1.8.88, כבוד (B גם הגיל מפגיז. סימטרי כזה. 22. זה 2 פעמים 2, מה שעושה את זה 3 פעמים 2, וזה מספר טיפולוגי, כלומר קיבלנו את המספר 12321, וזה בטח אומר משהו, והכל כל כך הגיוני וקסום ומיסטי ומה לעזאזל כתבתי בשורה האחרונה הזאת?!?!? אעע, למה היקום מרשה לי לכתוב דברים בשעות כאלה של הלילה?? למה?!?!? 0'=
בימי ההולדת הקודמים הייתי מתבאס לפעמים. אבל יום ההולדת השנה...? שום דבר. שום כלום.
לא ציפיות, לא מחשבות עמוקות, לא תחושת באסה. כן... אפילו אין לי תחושת באסה כשאני כותב על כל הנושא הזה כאן ועכשיו. הא... ביזארי.
אפאתיה היא דבר מפחיד. הרבה יותר מפחיד מכל רגש אחר. זה הרגש היחיד שמבטא חוסר רגש מוחלט, וזה קר. ואפאתיה נשמעת לי כמו המילה הנכונה לבטא את הרגשות שלי כלפי יום ההולדת הזה.
אני מנסה לשים את האצבע שלי על זה... לתת שם למה שאני מרגיש.
ממ... טוב, אני מרגיש שמשהו חסר. אולי אני בודד?
זה בודד אחר. זה לא קשור לחברים. יש לי שני חברים מדהימים שתמיד יהיו שם בשבילי ושהיו הראשונים להתקשר אלי אחרי חצות לאחל לי מזל טוב. מעבר לזה יש לי די והותר חברים, ידידים ומכרים אחרים שכיף לי איתם והכל יופי טופי.
זה...
זה בודד אהבה.
אני... חושב \=
הא...
זה בודד משמעות.
בודד של "מה הטעם בלחגוג יום הולדת?"
אוף, אני מתחיל לכתוב שטויות. והחיבוריות בין הפסקאות כאן גם לא משהו. לעזאזל, למה אני חייב להבין כל כך טוב בכתיבה, במוזיקה ובבימוי?! זה מוציא את הכיף מכל כך הרבה דברים! חוץ מאיירבנדר, כי זה היה פשוט סרט מחורבן, וכולם יכולים לדעת את זה...!!! ארג', שיאמלאן...!!! 0=
אני לא יודע. אין לי מושג למה אני מתחבט בכלל בנושא הזה אם אמרתי שיש פה אפאתיה, כלומר שזה בכלל לא מפריע לי.
סתם חבל.
אני רוצה שיהיה לי כיף. אני לא רוצה שזה יהיה סתם עוד יום. קקה P\=
א-ז...
זה יהיה הכל להלילה. היה כיף, נכון? ^^
כל מי שרוצה חתיכת עור מקולפת שישאיר הודעה
אל תדאגו, יש מספיק לכולם!
אני הייתי כאן... ו, אהה, חלק ממני התפזר פה על הרצפה במהלך הכתיבה \=
.. נו טוב, אין צורך להרים. הכלבים כבר בטח יאכלו את זה מתישהו.
אוהב ולא מבסוט בכלל מהפוסט הזה אבל זה מה יש עד הפעם הבאה שבה המוזה תתקוף אותי בעודי מטייל בכרכרת התענוגות שלי ביער שרווד, תפשיט אותי ותחלק את הזהב שלי לעניים,
פילו
(נ.ב., ואפילו נ.ב. אחד שמצחיק אותי שלחלוטין שכחתי לכתוב אותו, במיוחד אחרי פוסט שכזה - שיהיה לי מזל טוב ויומולדת שמח ^^ )
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
