הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

אז סוף השבוע באילת היה די גרוע (=

אף אחד לא ענה כמו שצריך לפוסט הקודם (או לפחות, לא מספיק מהר P= ) ולכן ערב שישי התבזבז על כתיבת פוסט משעשע עד לא משעשע במיוחד ובשינה.

יום שבת התבזבז על להקשיב לאמא שלי רוטנת על אוכלוסיית ארץ ישראל בארוחת הבוקר במלון ("אם אני שומעת עוד פעם אחת ח' ו-ע' כאלה, אני פשוט קמה והולכת...!". שיש אמא, מה לעשות, סך הכל אלה אותיות די הכרחיות בשפה העברית... ואם את מבטיחה שאת קמה והולכת, לפחות תעשי את זה.). לא שאני אומר שאני לא איתה בדיעה, פשוט שאם אנחנו כבר בחופשה הרעיון הוא ליהנות כמה שאפשר ולא להתלונן כל רגע.

בסוף יצא שאחותי נשארה במלון ללמוד ואני הלכתי לבד לדוג על החוף.

לדוג בנות, כמובן. זאת האסטרטגיה שלי. הייתי אמור לכתוב על זה פוסט אבל... אעע, לא כתבתי. גם זה משהו שאני עושה (=

מצאתי איזה מקום נחמד ומוצל ליד חבורה של בנות שהשתזפו בזווית העין שלי, הקשבתי באייפוד בפעם הראשונה לאלבום האחרון של ה-Foo Fighters (שהוא ממש אדיר, אגב) וניסיתי לעבוד קצת על יכולות ציור הקומיקס שלי בפנקס.

אף בחורה לא עלתה בחכה. התיישבה לידי משפחה ערבית. אם הייתי יכול להמשיך במטאפורה, הייתי רוצה לזרוק אותם חזרה למים, אבל מה לעשות שיש גבול לכוחה של מטאפורה.

כשקמתי ללכת גילית ש-"חבורת הבנות" מורכבת למעשה ברובה ( = כולן חוץ מאחת) מערסיות.

לעזאזל, הראייה ההיקפית שלי בזיהוי בחורות נוראית. אני כזה גבר מקולקל \=

אחרי זה יצאנו מהמלון בשעה שלוש ובאיחור כי אמא שלי לא בדקה מתי הצ'ק אאוט שלנו.

האוטו הבעייתי של אמא שלי עשה, כמה מפתיע , בעיות, ומהסיבה הזאת אמא שלי הייתה לחוצה ומרושעת במיוחד וסיננה פה ושם שאולי כדאי לעשות תאונת דרכים מאסיבית ולקבל אוטו חדש מהביטוח. היא נשמעה רצינית מספיק כדי שאני ארים את הטלפון ואאיים להתקשר לגורם חיצוני שידאג שיאשימו אותה בהרג המכוון שלנו.

באמצע הדרך על כביש הערבה האוטו הבעייתי, איך לא, התקלקל.

עזר לנו ערבי חביב מה קוראים אותו קאמל. לעשן אותו, בונבון שכמותו.

משטרת התנועה הקפיצה אותי לדימונה (במהירות שבקושי ירדה מ-140 קמ"ש, שומרי חוק שכמותם) כדי שאני אעלה על מדים ואקח אוטובוסים הביתה ואמא ופאש נשארו לחכות לגרר.

גיליתי שבלי אישור לחייל שגר באילת, הנסיעה באוטובוס גם ככה עולה לי כסף.

הגעתי הביתה בעשר וחצי ועזרתי לדייר מלמעלה להוריד את כל הזבל שלו מהדירה שהוא מפנה במשך יותר משעה.

ואפילו לא ביקרנו במצפה התת-ימי או קניתי בגדים חדשים לעצמי.

מוסר ההשכל מהסיפור: לא לצאת יותר עם אמא שלי לטיולים.

מוסר השכל נוסף מהסיפור: פעם הבאה תענו לפוסטים שלי בזמן, נבלות!!! 0'=

אתמול הייתי במיונים בקסטינה לחיילים שצועדים בטקס יום העצמאות.

כן, זה שבטלוויזיה.

בזמן שעמדתי ובהיתי באל"מ דוד רוקני, מפקד הטקס, מטרטר קבוצה של חיילים ומסביר להם כמה הם צועדים גרוע, שמתי אוזניות והפעלתי את האלבום האחרון של פו פייטרס שדי התמכרתי אליו.

השיר הראשון שהתנגן הוא זה Walk:

שיר שברגע שהגעתי לפזמון שלו, נזכרתי במילים:

"Learning to walk again".

ביחס למה שצפיתי בו באותו רגע, לא יכולתי שלא לגחך.

אה כן, והתקבלתי לטקס.

את לימודי הצעידות שלי סיימתי איפשהו בגיל חד ספרתי. לא כזה קשה כמו שכולם גורמים לזה להיראות (;

אז מה-11 במרץ אני אעשה חמשושים בירושלים למשך חודש.

תרגישו חופשי להציע הצעות.

גייל, ידידה טובה שלי מהצבא, מציירת קומיקסים.

אני ממש אוהב את סגנון הציור שלה והיוותי עבורה מוזה הרבה יותר מפעם אחת.

אם תחטטו לה בבלוג כמו שצריך תוכלי למצוא קטעים שלמים שאני מככב בהם.

... אהמ, לא בצורה חיובית במיוחד \(= זה הכל שקר, נשבע! *מצייר מגן דוד על החזה*

הפוסט האחרון שלה התפרסם בדף הראשי כאן בעקבות המלצה שלי.

אני מבסוט בשבילה. כבר הרבה זמן שאני רוצה שהיא תזכה קצת לקרדיט באינטרנט. היא ממש מוכשרת.

עכשיו נשאר רק להחזיק אצבעות ולקוות שבזכות הפרסום החדש, היא תרכב על גל הצלחה שיגרום לה להתפרסם ולהכיר מלא אנשים חדשים ומאגניבים ומיוחדים שבהם היא תמצא לי מישהי שתוכל להיות חברה שלי ייאי! D=

המצב בבית די כסאח בזמן האחרון.

עזרתי לאמא שלי עם שטויות של קניות ובדרך חזרה לא שמתי, עליתי על המדרכה ועשיתי פנצ'ר בגלגל הקדמי. כן אני קצת נוהג כמו אישה. כן אני קצת שוביניסט. כן אני מאוד מודע לדברים שאני אומר ולמה שמשתמע מהם. כן אני חופר. כן אמא שלכם זונה. כן אתם יכולים ללכת. טוב אחי יאללה ביי נתראה בפוסט הבא.

עכשיו, לעשות פנצ'ר באוטו זה לא ביג דיל. לעומת זאת, לעשות פנצ'ר כשאמא שלך איתך באוטו זאת חוויה שיכולה להרוס את השבוע הקרוב.

והמבין יבין.

החלק הכי מעצבן הוא שמיום ראשון אני אמור לשמור על דירה בפלורנטין של ידיד שטס לחו"ל לשבועיים.

מיום ראשון פשוט היה לי מזל נאכס ולא יכולתי לעבור.

אז סעמק, מחר בבוקר אני אתקן את הפנצ'ר ואסע לשם.

הצבא יסתדר בלעדי קצת P=

אה, כן, אז אני אהיה בפלורנטין בשבוע וחצי הקרובים.

אני שוב אשמח להצעות מעניינות \(=

לפני שהתיישבתי לכתוב את הפוסט הזה עמדתי להכנס למקלחת.

באמצע האמבטיה ראיתי עכביש (מעתה ייקרא "עכבישי") קצת גדול ששוכב על הגב.

"עכבישי, אתה בסדר??? 0'= "

*נוגע בעכביש*

"עכבישי, אתה רטוב! אני אציל אותך...!!!"

*מרים עכביש ומניח אותו במקום יבש*

"עכבישי, אתה בסדר עכשיו...? D'= חברים??"

*מחכה*

*אין תשובה*

*נוגע בעכבישי*

...

*עכבישי מתפרק*

חיים טראגיים שלי...!!! 0'=

אהמ, כן.

זה היה פוסט מגוון (=

עכשיו מקלחת

אוהב,

פילו ה... אממ, כותב המגוון. אוו, שבקרוב יהיה קצת פלורנטינאי!