הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

יש לי חדשות טובות וחדשות רעות.

החדשות הרעות הן שאני לא יכול לספר לכם מה החדשות הטובות ^^

העע, קונץ! BD

מי שניחש באופן משכיל למדי שאתמול כן הלכתי ללונה פארק, צדק!!! D=

היה ממש עלוב ^^

אבל עדיין נהניתי, כי היו אנשים טובים.

... וכשאני כותב "אנשים טובים" אני מתכוון לקבוצה של גברים ערביים שצעקו קללות בקולי קללות (נגיד שזה פה ככה בכוונה) על כל אחד ואחד מהמתקנים, כן?

אין דבר יותר מעליז לבבות מבחור ערבי צעיר שצועק בשיא האותנטיות "ילען אבוק!" ו-"כוס אמק!" כי מדגדג לו בבטן מנפילה של עשרה מטרים.

אוו, והתגברתי על הפחד עתיק היומין שלי מרכבת השדים! (פרצתי בבכי היסטרי בלתי נשלט... עזבו, הייתי די נמושה בכיתה א')

למרות שהמתקן הזה באמת מפחיד אחושרמוטה.

הוא כל כך ישן שהתקרה יכולה לקרוס בכל רגע.

מחשבות פילו ראנדומאליות #0 (כי לימדו אותי שהמוח שלנו פועל רק באופן אסוציאטיבי מוחלט):

אני לא מבין למה קוראים לזה פרפרים בבטן.

כלומר, אם אני זוכר נכון את ההרגשה, היא פחות בכיוון של "משק כנפיו המלטף של פרפר" ויותר בכיוון של "תחושה מעקצצת משונה שגורמת לך לרצות לעשות צילום רנטגן".

אז אני בעד לשנות את השם ל-"צלופחים חשמליים בבטן".

מה אתם אומרים? נשמע רומנטי?

דברים שגורמים לי לפחד:

1. העובדה שהשארתי את הדוד פועל כככככככככככללללללללללללל הלילה כי פשוט קרסתי מעייפות.
2. השעה. ידעתם שאני צריך כבר לצאת לצבא אעעע?!?!!?!? 0'=

אוהב,

פילו