הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

אה כן, כמעט שכחתי! (שזאת דרך אחרת להגיד "וופס, לגמרי שכחתי, אבל זה בסדר כי נזכרתי בזה עכשיו!")

בפוסט האחרון שלו, ריבז (AKA ריבר, אבל אתם לא תגידו לי איך קוראים לו) כתב קטע קצר בהשראתי.

חדי העין שבכם יזהו אוקסימורון משעשע בצירוף "קטע קצר בהשראתי". ניחא.

אני חייב להודות שקצת התבאסתי בהתחלה לקרוא את הקטע...

כשריבז הודיע לי על הכוונות שלו לכתוב קטע בהשראתי, האינסטינקט שלי היה להבין שזה כנראה יהיה קטע מצחיק.

כי אני והשטויות שלי וחה וחה.

ואז הגיע הקטע הדי רציני ויפה הזה, שהזכיר לי שלא ממש רואים פה את ההומור שלי בתקופה האחרונה.

זה מפריע לי. אני מתגעגע ללהצחיק אתכם פה, ולאחרונה זה פשוט לא מה שיוצא ממני.

אבל למרות האכזבה ההתחלתית, תגובה קצרה מצד ריבז החזירה לי את החיוך לשפתיים:

כששאלתי אותו מה ההשראה שהיוויתי לקטע, הוא ציין שהוא לא יכל שלא להידבק באופטימיות התמידית שלי.

אז זה מה שאני משדר לכם עם הפוסטים האחרונים שלי?

מלנכוליות אופטימית...?

איכשהו, אני יכול לחיות עם זה ^^

לפחות עד התקופה המצחיקה הבאה.

עד אז, הנה עוד משהו שגורם לי לחייך:

כהי העין שבכם יזהו פה צבעים עמומים, ואולי איכשהו משהו שנראה קצת כמו חתול...?

אני באמת חייב להתאמן על פוסטים קצרים. שמעתי שיש לזה קהל יעד גדול בימינו.

אוהב,

פילו (שרקד עכשיו בפראות לצלילי "Call Me Maybe" שהתנגן ברדיו בזמן נהיגה. שמח שהשיר הזה לא היה קיים כשעשיתי טסט!)