הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

מטר מטאורים שבו לא זכית לראות אפילו כוכב נופל אחד

הוא קצת כמו ערב ט"ו באב שלא התפתח כפי שתיכננת.

בדרך הביתה, כשנסעתי עם רדיו כבוי,

שמעתי אמבולנס ותהיתי אם למישהו נשבר הלב.

הלילה חלמתי על אבא.

הייתי בחדר האמבטיה שלי ושל אחותי בבית של אמא שלנו והייתה איתי עוד מישהי.

נראה לי שאולי זאת הייתה סתיו.

בכל מקרה, אבא שלי נכנס גם הוא לחדר ודיבר איתי על איזה משהו כשהוא כעוס

ואז הוא יצא וטרק אחריו את הדלת

והמישהי שהייתה איתי נבהלה מאוד ואמרה שהיא לא יכולה לעמוד בזה עוד.

ואז הבנתי שהיא נבהלה מהטריקה כי רק אני ראיתי את אבא שלי.

היא בכלל לא יכלה לראות או לשמוע אותו,

כי הוא רוח רפאים.

וכשהבנתי שהוא רוח רפאים,

אני כבר לא זוכר בדיוק מתי ואיך,

אבל ראיתי אותו מסתכל אלי דרך המראה.

ואז הסתכלתי הצידה, והחזרתי מבט למראה

והוא כבר לא היה שם.

ולמרות שניסיתי לקרוא לו שיחזור, הוא לא הופיע שוב.

לא ראיתי אותו ולא שמעתי אותו יותר.

אני עדיין מתעצב כשאני נזכר בו ומבין שאני לא יכול לדבר איתו יותר לעולם.

ט"ז באב שמח.