הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

איזה הזוי זה

להרגיש פתאום ככה סתם נעול בתוך המוח של עצמי

כאילו שאיכשהו הקור החודר של האוויר שסביבי חדר לנשמה

וכיבה משהו

והחיים שוב חסרי משמעות

וכל השיחות מטומטמות

וכל מה שאחרים אומרים הוא מיותר

וקול קטן בראש רוצה לצרוח על כולם שיסתמו כבר את הפה

שאפילו כיביתי את הרדיו בנהיגה חזרה הביתה כי זה היה יותר מדי

והתחלתי להרגיש שאין מספיק אושר בחיים שלי עכשיו

לא שאני לא מאושר

אלא שאף אחד לא מאושר סביבי אפילו

וזה מדביק אותי, כי אני סופח ומשקף חזרה את מה שאני קולט

ומתחילה לשרוף אותי ההבנה הריקנית

שעם אלף חברים בפייסבוק

ושבע מאות אנשי קשר בטלפון

ושלוש אפליקציות להיכרויות

ורצון בוער אחד

אין אף אחת שאני יכול להתקשר אליה ולהגיד

"היי

אני מרגיש לבד

בואי נדבר".