הוֹ פּילוֹ - פילוסופיה בלי סופיה

"מה?! 0=" חושבים הוותיקים מפה שביניכם, "הכיצד הדבר אפשרי?? האין נכנסתי לבלוגו של פילו? אני חייב להפסיק לקרוא שייקספיר!!", וכן, אכן יש לי מוניטין של "פילו השנון בצורה הכי מפגרת שיכולה להיות" (הענקתי לעצמי את התואר ברגעים אלו ממש (= מסתבר שאני קול...), אבל אסור לשכוח שיש פילו שלם שאתם לא מכירים ילדים! D= הוא חום! והוא שמן! והוא מזיין בנות שצעירות ממנו ב-30 שנה...! ואני קורא לו בגאווה אבא (= והוא קורא בקול "אני לא מכיר אותו! 0=" בשעה שהוא רץ החוצה מהמסעדה.

אוי פאק שוב אני מתחיל \= נו טוב אז להתחיל להיות רציני...

האמת היא שכבר כל כך התרגלתי לכתוב בבלוג הזה רק דברים שקרו לי ובדיחות ולהיות אהוב בצורה לא נשלטת כבר שכחתי שהכנתי מראש קבוצה של "מחשבות, הרגשות ודברים שכאלה"... שכחתי שאני גם צריך לכתוב על מה שעובר בראש ולהיות הבנאדם שאני ולא רק הבנאדם שרוצה לעשות אחרים שמחים... אופי בודהה\ישו\ציפי שביט ארור שלי \=

אז לשם שינוי, אחרי הרגשת דיכדוך לא מוסברת שבאה בחוסר טאקט מושלם דווקא אחרי סיום הבגרות בהיסטוריה (שדווקא הלכה טוב, תודה ששאלתם (= ) יש בי צורך לפרוק קצת מהלב\מוח שגם בו רצים דברים לפעמים... אל תדאגו בקשר לזה, הזמנו מדביר.

אז כן... הסתיימה הבגרות בהיסטוריה, ואני נכנס לקטגורייה של האנשים שהחופש התחיל בשבילם. כן, יש לי עוד מועד ב' במתמטיקה ב-14, אבל אני גאון וזה קל, לא צריך ללמוד (= הנקודה העיקרית היא שאפשר להגיד שאני במידה מסוימת פוחד כל שנה מהחופש הגדול... קודם כל יש את הקטע שבי שפשוט מבועת משינויים. אני מת מפחד כשאני חושב על איך החיים שלי יהיו שנה הבאה, שלא לדבר על איך החיים שלי יהיו כשהם באמת יתחילו \= (אישית נראה לי שהחיים באמת מתחילים אחרי הצבא כשאתה עצמאי, כל מה שהיה לפני היה הכנה ובניית אישיות) אז זה יהיה די מוזר לעבור את השינוי מי"א לי"ב (אפילו שזה בתנאי, אני אופטימי (B ). אבל היי, הסתגלתי עד היום, אני אמשיך להסתגל... זה הרבה יותר מפחיד לדמיין מה יקרה מאשר לחוות את זה, אני סתם חושב יותר מדי...

דבר שני הוא יום ההולדת שלי (1 באוגוסט, תהיו מוכנים עם תגובות "אל תמות עד שתהיה בן 120!"). עד היום ימי ההולדת שלי תמיד היו מוזרים... כשהייתי קטן ובעייתי ולא היו לי חברים אז תמיד כל המשפחה הלכה לאכול בקולומבוס והיה ערב הזוי בטירוף (השאכטה הראשונה שלי מסיגריה (= גועל נפש, שישרפו כולן... P= ). אחרי זה כטרום-מתבגר תמיד ניסוי לחגוג לי בצורה ייחודית כמו שרק אמא הדיילת יודעת "פראג מישהו?), אבל בגלל הריבים שהיו לי איתה או שהכל התבטל או שהיה חרא כי כולם היו עצבנים על כולם... מאז הימים האלו כבר אין לי שום ציפיות מיום ההולדת שלי. זה רק עוד יום בשנה שמסמל תאריך שהיה ונגמר, זה הכל... בכיתה ח' כשכבר חזרתי להתפתח חברתית עשו ליהחברים אחלה מסיבה, אבל הבסיס נשאר... סתם עוד יום שרק מי שהיום הזה נראה לו חשוב באופן אישי טורח לציין את זה בפני. וגם כאלו שלא (= (תחי עידן האייסי...)

בין אם יש קשר לכל הדברים הנ"ל או לא, תמיד בסביבת יום ההולדת שלי יש לי הרגשה משונה... כאילו משהו בי או בחיים שלי משתנה, וזה אף פעם לא מוצא חן בעיני באותה תקופה... אפשר אולי אפילו להגיד שאני נכנס לדיכאון, משהו תקופתי שכזה (= ובאופן מוזר, כמו שאני מרגיש שאני משתנה ככה זה גם מרגיש שהדרך שבא אני מבטא את הדיכאון משתנית... אם לפני שנתיים לדוגמה כשהייתי בדיכאון הייתי יוצא מהבית בכל סוף שבוע כדי להינות ולשכוח מהדיכאון, עכשיו אני מעדיף יותר להיות לבד ולא לצחוק, אבל עדיין אני כאילו כופה על עצמי לעשות את זה... לא יודע, סתם מוזר \=

דבר אחרון, חופש... 0= כן כן, מילה אלוהית בתיאוריה (=0 אבל אם אני כבר במצב רוח למציאת הנגטיביות אז למה לא לשלול גם את זה בתהליך הא?? D= אז נראה לי שעוד סיבה שהחופש מפחיד אותי היא הריקנות... כמו שכבר ציינתי למעלה, מבחינתי החיים שלי עוד לא לגמרי התחילו, ובגלל שאין מה לעשות בחופש אז זה פשוט נראה קקי \= לפעמים זה נראה כאילו אנחנו חייבים שיהיו לנו בחיים דברים להתלונן עליהם, כמו בית ספר לדוגמה, ככה נרצה מקום לברוח. מקום להינות. ובאמת כל יום שישי יוצאים ועושים את הכיף של החיים... אבל בלי ה"סבל" הזה, הכיף שבמסיבות ושבלשחק אנריל טרנמנט ולפוצץ חייזרים כשאתה יודע שמחר הבגרות בהיסטוריה ואתה צריך ללמוד מעט מאבד את הערך שלו... זה די עצוב, אבל זה רק קטע של נקודת מבט עכשווית שתיראה לאחרים כדיפרסיונאלית. אני סתם מוציא דברים החוצה... תמיד הייתי ותמיד אהייה אופטימי (=

אה ואם כבר בקטעים של שלילה, ההורים שלכם לא אוהבים אתכם!! ... עוד דוגמה טובה לאחד מהשינויים הקטנים-קריטיים שעברתי... פעם כהייתי רציני הייתי רציני עד הסוף, סלי סמיילים בפוסטים ושטויות אפילו... היום אני דוחף בדיחות פה ושם. לא טוב. לא רע. שונה... אני (=

וזה סוף המנטליות להיום... בעיקרון הייתי אמור לצאת היום עם גבע לשחק סנוקר אבל הוא לא התקשר... חפיף, ממילא אני במצברוח של בית. והיו לי שתי שיחות חביבות עם בנות שחברות במועדון ה-"גם אני קראתי את הבלוג של פילו והדבר סיקרן אותי אינטלקטואלית וגרם לי באקט טיפשי וחסר כל מחשבה לצרף אותו לאייסי שלי" (= אה, נמרוד, אם אתה קורא את זה אני רוצה שתבוא איתי לכוכב יאיר לאכול עוגיות אצל מישהי שאף פעם לא פגשתי ושלא תהיה בבית! תתקשר יא נצלן אופניים...!! \=

מחר אני אמור להיפגש עם דנה. יהיה נחמד (= בית ריק... דנה... אני... רצפה נוחה לזרוק עליה את הבגדים שלנו... (B

ובר... אני כל כך מתגעגע לבר... לא דיברתי איתה המון זמן. ואני רוצה שהקטע העכשווי של "לא קרוב מדי לא רחוק מדי" יישבר כבר. עדיף שלטובה...

זהו.

החיים ממשיכים, הסינים רבים, אחותי ממשיכה למצוא לעצמה חברים ממוצא ערבי \ אפריקאי, השיער גודל, וההסתגלות לא נגמרת...

לילה טוב ואפוף מסתורין לכולכם (=

לכל מכריי ולנלווים, אוהב... בהצלחה בבגרות בהיסטוריה!!

אה כן... ושיהיה לכם אחלה חופש גדול שבעולם.

ביי, 

        פילו (=#