היום כהרגלי נכנסתי לאינטרנט להתעדכן על כוס קפה בעדכוני החדשות שהתחרשו במהלך הלילה והופתעתי מידיעה אחת שהופיעה באתר Ynet: "המונים חזרו אמש לבתיהם בצפון". כמובן שאי אפשר היה לצפות שהצפון יהיה ריק לנצח אבל המלחמה עדיין בעיצומה ובמילה 'המונים' הייתי טיפה מפקפק (הרי רובנו מכירים את הפה הגדול של מערכת 'ידיעות אחרונות'), מה גורם לתושבים בבת-אחת לחזור באותו הלילה לצפון - הייתכן כי השבת נגמרה והמחירים באילת עלו לכמה צפונים על הפיוזים? כמובן שהיו את אלה שאמרו "אין ברירה, צריך לחזור הבייתה". ככה זה, אפריקאי לא יכול לגור בסיביר.

הרבה אנשים מתייחסים היום לאיזור הצפון כאיזור מלחמה, שליש מהמדינה וכל כּוּלֵה היא איזור מלחמה אחד גדול שכל סלב שמגיע למקלט מדווח מהשטח כאילו שהוא נכנס אל עורף האוייב.

זה מזכיר לי את הסיפור ממלחמת העולם השנייה על פרופסור מלנינגראד (עיר ברוסיה) אשר בזמן הטלת פצצות האויב על העיר הושמעה אזעקה והוא היחיד שלא ירד למקלט, כשנשאל לפשר הדבר הוא ענה שהוא מדד את שטח העיר ואת שטח ביתו והגיע למסקנה שהסיכוי שפצצה תיפול על ביתו היא קלושה למדי. אז סלב יקר - אתה לא בעורף האוייב, לא כל הצפון הוא איזור שנופלות בו פצצות נון-סטופ והעיר חיפה לא כל-כך ריקה וחנויות עדיין פתוחות, אם כאלו דיווחים על 'איזור מלחמה מסוכן עד חוֹרמה' אני מתחיל להאמין שאפילו בגדד לא כזו מסוכנת באותה המידה שסוכנויות הידיעות מדווחים, עזבו בגדד - אולי אפשר אפילו לצאת לטיול בביירות.

ובקשר לפרופסור - אחרי שבוע של הָפצָצוֹת הוא ירד בסופו של דבר למקלט, היה זה לאחר שבגן חיות בעיר נהרג הַפּיל היחיד בכל לנינגראד (ולנינגראד היא עיר גדולה, מאוד).

Under Mark - השיר על נאסראללה מצחיק בפעם הראשונה והשנייה אבל חבר'ה, יש גבול!