אחרי שהפוסט תפס צבע דכאוני למדי, משעמם, עצוב, ואף מבאס. נשארה השאלה האם לשנותו.
אז לא לא אשנה אבל אוסיף צבע חדש לבלוג: צבע השמחה.
אז דמינו שמש וירוק ואולי גם כחול בהיר בשבשו לכם בחול החם, ובגלי הים. שחו עד לאופק ובחזרה, נשמו את אהבת הקייייץ
ותודו שאתם רוצים את החורף.
אז מה הולך להיות לי בקיץ: שום דבר מיוחד.
מה עכשיו הנה קטע מדכאונותי: קטע צבעוני עם מיטב האדום,השחור והלבן
הכרתי משהו חמוד למדי, נדלקתי ואני רוצה שזה יצליח, אבל(!!!) הוא גר רחוק ממני ולפיו הוא לא ממש ממש רוצה, בגלל המרחק. יש לי דעה שאומרת שלא משנה המרחק הגיל, משנה אם אתה אוהב מישהו או לא, כי ככה זה יהיה אם אני אוהב משהו אז בטוח שאסע עד קצה העולם, אם היה לי חבר באוסטרליה לא הייתי מנתק איתו קשר רק כי הוא בקצה העולם.
כן חשבתי על זה הלוואי שהיה לי חבר אוסטרלי אי שם, בשביל שני דברים: עיקרי ומשני
עקרי זה יוכיח את אהבתנו וכמה שהם חמודים (האוסטרלים)
משני- להוכיח לעולם שמרחק הוא חלק קטן ממערכת יחסים שלמה ואפשר להתגבר עליה בלי כל בעיה.
אבל אני נמצא בחלומותי אי שם ברחבי הגלקסיה.אז אני מחכה לתשובה שלו עם מרחק זה חשוב לו מדי או לא. רק אני יכול להגיד שנדלקתי על הבחור, ודי אני מתעצבן שאני לא גר באזור שלו, כי הרי לא כל הזמן מוצאים אחד כזה. חמוד חתיך, יפה נפש, מתוק.... להפסיק אחרת אני אשקע בהרהורים ואתבאס יותר
בבלוג זה
בכל הבלוגים
