כבר הרבה זמן שלא עידכנתי באמת.

הרבה זמן שלא הרגשתי את הצורך לכתוב בבלוג. שלא חשבתי על משו ואמרתי "ואי אני חייב לכתוב על זה".

זה נראה כאילו זה נעלם.

והייתי רוצה להגיד שזה מפריע לי, אבל זה לא נראה ככה.

זה נראה שהחדש תפס את מקומו של הישן.

וזה מה שמפריע לי.

פייס בוק? ממש לא ראיתי את עצמי עושה אחד כזה. אבל איך שהוא עשיתי. וזה מסקרן אי חייב להודות.

זה אחר. זה קצת מוזר. וזה גם די נחמד.

זה חדש.

והקטע הוא שזה נראה לי ריק. ריק מתוכן, ומלא בדברים חלולים, שטחיים.

כמו משחק חדש, שעושה הרבה קולות ורעשים, שגורם לך לרצות לשחק רק בו ולשכוח מאותו דובי אהוב ששיחקת בו בלילות שהיית קטן.

~דרמטי~

וואלה כן, זה באיזשהוא מקום סוג של אבל מבחינתי, שמשהו כל כך שיטחי, גרם לי להפסיק להתמיד, והרחיק אותי מהמקום האמיתי שלי.

מהמקום שבו אני יכול להיות עצמי. ותמיד יכולתי.

אז האם זה התחליף? והאם זה ישכח?

לא.

לפחות אני מקווה שלא, כי אני כרגע לא רוצה בזה.

אבל אני מרגיש איזשהוא הכרח, שמוציא מזה את התועלת את הכיף.

לכתוב פה בשביל לא לשכוח, בשביל להתמיד.

אבל אולי הגיע הזמן להמשיך הלאה? לדבר הבא...

ואולי זה גרם לי להבין שאני לא צריך את זה?..

וכמה זה באמת חשוב? סחה"כ זה רק דף אינטרנט.

שורה של אותיות באנגלית ונקודות.

ואולי זה מה שריק בכלל בכל הדבר הזה.

האם הגיע הזמן להפסיק לחייך?

.k.o.s