בא לי לשבת על ענן.

לנוח שם ולברוח למחשבות שלי.

בלי כל החרא הזה.

בלי הביקורת.

בלי העצות.

בלי השאלות.

בלי מחויבות.

בלי אנשים.

בלי רעש.

עם עצמי.

עם השקט.

ועם הכלום הטהור הזה, הכלום שלא יכול להפריע לך, לפגוע בך, ושרק יכול לעזור.

בזמן האחרון שאלות כמו "הכול בסדר?"

הפכו הכול ללא בסדר.

וכבר לא כיף לי.

.k.o.s