שמתי שעון ל3 וחצי לקום ולבדוק שבאמת יורד שלג. להיות בטוח, שלא הולכים לבי"ס ושהכול באמת הפך ללבן.

ובאמת השלג ירד, ורצפת המרפסת הייתה מכוסה שכבת קרח עבה.

ושוב קמתי ב6:30 מהשעון המעורר ששכחתי לכבות, והכול נהיה לבן יפיפה.

ונכנסתי לאינטרנט והיה כתוב "ירושלים התכסתה בשלג ואין לימודים". שמחתי, ראיתי את אחי הקטן ואמרתי לו "חג שלג שמח, אין בי"ס"

ירדתי למרפסת למטה, גם היא מכוסה שלג, אבל עדיין יש טיפטופי מים.

וגם אמא קמה, והתחיל לרדת פתאום גשם שעשה ממש חורים בשלג!

וחזרתי לישון, ובערך ב8 אבא שלי החליט לשחזר רגע ילדות ובא לישון איתי. אבל המיטה קטנה ואנחנו גדולים אז לא כל כך הלך ומהר ויתרנו..

וקמנו לבית חמים ונעים, ולנוף כל כך יפה.

כמה שאני אוהב את ירושלים.

פשוט השלווה הזאת, והרוגע והההפסקה של הכול.

והלכתי ועשיתי מקלחת, ויצאתי והרגשתי כל כך רענן ומשוחרר.

וזה פשוט כיף לא רציתי שזה יגמר!

אה, וגם אכלנו "עדשי", זה סוג של נזיד עדשים פרסי מזה טעים! שכול שנה שיש שלג אמא שלי מכינה אותו..

ואז טלפון, אני עונה ומבקשים אותי. מוזר.

ואז אני מגלה שזאת הרכזת שלי-ענת, והיא מספרת לי שבסוף כנראה שהתאריך של היציאה של המשלחת לפולין הוא ב16/3, וזה לא מתנגש עם הבר מצוה של אחי לכן אני אוכל לצאת!

וכל כך שמחתי, ואני לא אפרט עכשיו למה חשוב לי לצאת.

אבל זה עשה לי טוב, וענת ממש ממש שימחה אותי. היא אמרה שזה היה לה חשוב להגיד לי את זה, ומה זה הערכתי אותה  בגלל זה.

ואז גם בן דוד שלי הגיע אלינו וקרא לאחי לצאת איתו לשחק.

ואז החלטתי גם להצטרף.. יצאנו לגינה פה בבית זרקנו קצת כדורים. היה ממש קר.

ואמרתי שאני רוצה לצאת לטיול, לראות את השכונה לבנה.

ויצאנו והרחוב כאילו נחצה, מכוניות כבר עברו פה. אבל אלה שעדיין חנו היו מכוסות שלג, ואספנו אותו לכדור ענקי.. כמו ילדים קטנים...

וירד עלינו גשם מעורב בברד.

והלכנו וכל הנעליים שלי נספגו מים.

וגם ברחוב הראשי מכוניות נוסעות ומפרות את השקט והשלווה של השלג.

אבל עדיין זה היה יפה.

אבל זה שיצאתי בלי כובע לא היה טוב, וכל השער שלי נרטב, וטיפטף לי על הפרצוף והייתי חייב לחזור.

ואז הגעתי התייבשתי, ואחותי דיברה עם המפקד שלה והחליטה שהיא נוסעת בסף לצבא.

אז היה צריך להקפיץ אותה לתחה מרכזית, אז נסעתי איתה ועם אבא שלי.

והיא כרגיל כועסת מהכול. אבל התעלמתי.

ונסענו, אני עם המצלמה, והכול לבן. יותר מאשר ליד הבית.

בגין, תחנה מרכזית, גםן סאקר, מרכז העיר, תלפיות.

כן גלשנו אחרי ששמנו את אחותי ועשינו טיול קטן באוטו.

ואיזה כיף.

ואיזה יום.

ואיזה רוגע.

מדהים.

ועכשיו אני שומע שיש לנו אורחים מחוץ לעיר בדרך.. שבטח ישארו לישון.

ובערב אוכלים עוד אוכל פרסי טעים מעשה ידיי אימי היקרה.

אני מקווה שזה ימשיך גם מחר...

.k.o.s