אני חייב להודות הייתי ספקן.
לא הייתי בטוח מה יצא מזה.. אבל אמרתי נו יאלה ננסה...
אבל אני חייב להודות שהיה פשוט ענק!
ממש ממש נהנתי! באמת זה היה פשוט אחד הימים השוים.
זה היה פשוט ערבוב של כל כך הרבה דברים....
היה טעים.
היה מצחיק.
היה מוזר.
היה יפה.
היה סוף סוף.
היה בדיוק במידה הנכונה.
היה משעשע.
היה לא מוכר.
היה מסריח.
היה חם.
היה יקר.
היה זול.
היה מפתיע.
היה...
וטוב שהיה.
אז ממש ממש תודה.
ואם היו לי ספקות לגבי מי החברים הטובים האמיתיים שלי. עכשיו זה ברור...
תנקס יו ביץ' ושיטי.
תנקס יו ורי מאץ'.
:)
.k.o.s
אז קודם כל האינטרנט האלה הם פשוט חבורה של בני זונות מזדיינים.
כוס אמם המזדיינת.
אבל נגיד. אני סלחן ורחום אז נוותר להם...
בזמן הזה בלי האינטרנט הספקתי להרגיש מושפל, כועס, מבואס ומגעיל ביום אחד.
אבל דווקא ביום לאחריו דווקא הרגשתי רצוי, שמח, היה לי כיף והמצברוח היה ממש מרומם.
כן, סוג של עליות וירידות.
הבנה עיקרית- אני עושה דברים בשבילי. יש אנשים מגעלים, אבל לא צריך להתרכז בהם כי יש מספיק אחלה של אנשים אחרים בסביבה.
וחוץ מזה.. החיים זורמים חלק.
ומתמטיקה?! עדיף שלא...
חופש בלתי מוגבל :)
כן כן.. השביתה הזאת, למרות שהיא נותת חופש יש אנשים שהיא קצת משפיעה עליהם לרעה....
כדוגמה אתם יכולים לקחת את נדב. נער ממוצע, ששעמום השביתה הביא אותו למקומות אפלים...
עד כדי כך אפים שהוא עשה את הדבר שהכי לא היה מצופה שיעשה...
כן כן... בדיוק מה שאתם חושבים...
הוא פתח בלוג.
נקווה שיהיה מעניין...
טוב זה נדב אז די בטוח שיהיה מעניין...
לכניסה:
אלללה תהנו...
סוף סוף.
שברתי קצת את השגרה הריקה הזאת. השגרה שסבלתי בגללה, כי לא עשיתי תכלס כלום.
קמתי, התחלתי לעבוד על ליד. עשיתי קצת מתמטיקה.
התקדמתי.
חזרתי קצת לחשוב. לבתמיד. לרשום.
זה עדין לא כרגיל.
אבל ההרגשה הזאת עצומה. הרגשה של סיפוק.
מעלה לי חיוך על הפרצוף.
איכס חם.
אתמול מצאתי חתול עם קולר, ומצאתי את הבעלים שלו והחזרתי לו אותה.
עדיין יש לי מתיחות עם ההורים שלי. ויש לי איתם ריבים קטנים ומגעילים כאלה, אבל זה משתפר.
הוי הוי הוי...
יהיה טוב.
כתבתי את הפוסט הזה אתמול בערך ב2 בלילה. ואז שמתי לב שרציתי לצבוע כמה אותיות שכתוב "שיפוצים.." אז מהר עשיתי פרינט סקרין, כי את זה לא רציתי לאבד.
לא אכפת לי מי זה היה, נפגעתי. ממש נפגעתי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
