ביומיים האחרונים יצא לי לחשוב איך לסכם את השנה העמוסה הזאת
בילויים, ריבים, גילויים עצמיים, להתמודד עם דברים קשים, לא להתמודד עם החיים, לשמוח, לבכות,
לגלות שהנורא מכל לא כל כך מפחיד,
לגלות שאם רוצים אפשר לעשות הכל.
אך בעיקר להיות עם המון סימני שאלה!
בשנה האחרונה הכרתי המון אנשים חדשים ונפלאים.
רבתי עם אנשים שעם חלקם לא רציתי לריב..
לחלקם אני אפילו מתגעגעת ואם הייתה לי את האפשרות להחזיר את הגלגל לאחור הייתי מחזירה אותו ומתקנת את הדברים הרעים..
גיליתי שאני חייבת אהבה.
גיליתי כמה אני צריכה לשתות כדי לתפוס ראש
למדתי הרבה במדא..
לעיתים הצלתי חיים..
לעיתים הצלתי את הנפש שלי
כשהייתה השביתה הבנתי כמה עסוקה אני יכולה להיות..
הבנתי כמה כישלון אני יכולה להיות..
הבנתי שאני אוהבת מאוד להדריך.. שזה נותן לי תחושת אחריות ובגרות..
הבנתי שאני מוותרת לעצמי מהר..
לפעמים אני צריכה שמישהו יגיד לי לא! כדי שאני לא אשבר..
שהלב שלי קשה כמו אבן..
בלי רגשות..
שאני לא יודעת לתת אהבה..
צינית ברמות מטורפות
ולפעמים הציניות פוגעת באחרים.. באנשים שאני אוהבת ולא רוצה שהם יפגעו
יהיו קטעים שאני בהחלט ארצה לשמר מהשנה שעברה..
אך המון קטעים שאני ארצה להדחיק..
איחול לשנה הבאה?
שלא תהיה רעה כמו השנה הקודמת..
שתהיה ברוכה רק בהשלמות ולא בריבים..
ביופי..
בשמחה..
ומיצוי היכולת העצמית שלי עד הסוף.
בלהכיר המון המון אנשים חדשים ונפלאים..
שיכירו אותי..
לעשות משהו טוב עם החיים..
בהצלחה!