"מפתח המרחק פתח לי שער של געגועים"

אני רוצה להאמין בהפסקת אש הזאת..באמת שאני רוצה..

עדיף לי לחשוב שזה יסיים את הכל..שנחזור לשגרת חיים נורמלית.

אבל אני באמת לא חושבת שזה יהיה הסוף.

היום יש כוננות חזקה בדרום..יש חשש לירי כבד במיוחד על ב"ש.החמאס רוצה להוכיח שהוא מנצח.

והבגרות הזאת.איך אני יוצאת לעשות בגרות? איך אני מגיעה לשם בכלל?

איך אפשר להתרכז עם אזעקות תוך כדי? זה פשוט לא הגיוני.

משרד החינוך ממש ממש ממש יצא לא בסדר עם כל הקטע של המלחמה הזאת שזה מטריף.

איך זה מגיע למצב שבגלל שביתה דחו את הבגרויות אבל בגלל מלחמה לא?

אם להגיד את האמת.אני מחכה לסוף המלחמה הזאת כמו לחופש הגדול בערך.

זה כבר נהיה דביק.אני מתגעגעת לחבר'ה שלי..לשטויות שלנו.

מתגעגעת יותר מהכל לאוהד..לא מפסיקה לחשוב עלזה.לחלום עלזה.

מחזיקה את עצמי בדמיונות לפגישה הבאה שלנו..פפפ.3>

נקווה שהזמן הזה שהדרום ספג (ובעיקר שדרות) יהיה שווה את התוצאות של ה"מבצע" הזה.

שלא נצא שוב עם כלום בידיים..לא בשביל זה נכנסנו.לא בשביל זה ספגנו.לא בשביל זה הקרבנו.

החיילים שנפלו במערכה..יהי זכרם ברוך.ולכל הפצועים-כולנו מתפללים בשבילכם.

פוסט דרמתי מידי..

שלא תטעו אני ממש לא במצברוח רע..פשוט חושבת על המצב

שאיכשהו הגענו לאמצע שלו..או לסוף..לא יודעת.

שיהיה רק טוב.

חן