לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2005    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2005

התגברות והחלטות בדרך ההתבגרות


 
נסו לחשוב על מצב נתון לא ידוע.
אתם קיימים או לא קיימים במקום מסויים שאינכם בטוחים כיצד הוא נראה.
אינכם חשים בכאב או בנעימות.
למעשה- אינכם חשים בדבר.
האם כך נראה המוות?
 
לכשהייתי בן 7 בערך, התחלתי לחשוב על המוות שלי.
האם גם אני אמצא את עצמי מחובר לצינוריות בסוף ימי, מחייך קלושות לסובבים אותי.
כיצד אראה כשימי יחלפו וישאר ממני רק מקבץ דחוס של סידן ואולי כמה תותבות.
האם אוכל להרגיש בגשם היורד ומחלחל אל תוך האדמה.
ואולי- אולי אהיה במקום שכולו טוב, בגן העדן האישי שלי.
מחשבות די גדולות לילד כל כך קטן שהמוות ממנו רחוק עוד שנות אור וזמן.
 
אין זו המציאות של ימינו שהחזירה אותי אל הקבר החשוך הזה.
הפיגועים, תאונות הדרכים והמחלות השונות הותירו בי רושם דק מאוד.
עוד אחד מקבוצת ה"זה לא יקרה לי" ותו לא.
 
מה שהחזיר אותי לשם היא המחשבה על התבגרות ועזיבה.
לא רחוק היום, כך אני מקווה, שאוכל להקים בו בית ומשפחה ויהיה לי ילד קטן שעוד יקרא לי אבא.
ההמשכיות לא נקטעה ואדם יכול ללכת אל עולמו בשלווה.
 
האם אנו כאן כדי להתרבות ולמות?
ואם כך הוא הדבר- מדוע אנו מקשים על עצמנו כל כך?
 
בראשית היה תוהו ובוהו.
האדם בא ובנה בניינים והוליד ילדים וקבע חוקים ולמד וגדל והתעצם ו..  לא הגיע לשום מקום.
נכון, יש לו לאדם השגים מדעיים וחיים טכנולוגיים מפותחים.
אך האם הידע והיתרונות של כל ההתקדמות, עולה על חסרונותיה וההרס שהיא משאירה אחריה?
מדוע אנו זקוקים לידע כדי להגיע לנקודת גובה מסויימת בחיינו. ומדוע זה נמכר ביוקר?
 
האדם הוא תבוני ויש בו ידע רב.
נבדלנו משאר בעלי החיים ביכולת הניתוח והתגובה שלנו לדברים.
נבדלנו ביכולת התקשור שלנו וביכולת ההבעה שלנו.
אך אינני בטוח שהחכמנו דיינו בכדי למנוע ממעשה ידינו לפגוע בנו.
 
בראשית היה תוהו ובוהו,
גם בסוף.
 
רמת הידע שלנו הובילה אותנו למסקנות חד משמעיות בנוגע להתנהלות היום-יומית שלנו.
התקדמנו למצב סלקטיבי שבו אנו בוחרים מי למוות ומי לחיים, על פי רמת הידע שבה הוא אוחז.
עצירה לא באה בחשבון ואנו משאירים גופות חרוכות של אנשים שלא השכילו דיים, מאחור.
הקידמה בראש והראש.. אלוהים יודע רק איפה הוא נמצא.
 
הפחד מהמוות, מההתבגרות, מהחיים והמשכם.
אותו פחד מהלא-נודע שמצפה לי אחר שאעצום את עיני לתמיד.
אינני מפחד מהקושי ומהכאב, אלא מכישלון ואכזבה.
אני מפחד שאשאר עדיין ילד, שלא בטוח בעתידו ואבחר בטעות בדרך הלא נכונה שלא ידוע לאן היא מובילה.
אני מפחד שלא אצליח לשנות את עצמי עכשיו ולהתבגר, כדי שאוכל לשקול דברים כבדים בעתיד, בצורה טובה יותר.
אין זאת ההתבגרות שמפחידה אותי, אלא ההחלטות שמלוות אותה.
 
יותר מכל, אני מפחד מסוף בודד,  כאשר אני מחובר לצינוריות ולצגים בחדר קר.
אני מפחד למצוא שלא נותר לי איש לחייך אליו מכיוון שנכשלתי בחיי.
הפחד מהלא-נודע, כפחד מהחושך, טומן בתוכו פחות אימה לעיתים מהנודע והכאוב.
 
דמיינו את עמכם מוקפים במשפחתכם, שבניתם במו ידכם.
דמיינו את האנשים שליוו אתכם במהלך חייכם.
אינכם דואגים למה שיקרה עוד מעט, אם מה שתשאירו מאחור-
בין כך ובין כך.. שלם.
נכתב על ידי the_beast , 29/8/2005 04:37   בקטגוריות בודד  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



המדריך המלא לנוסע האוטובוס הממוצע


 
בימינו תוכלו למצוא בנסיעה אחת באוטובוס, מיני ערב רב של אנשים שונים ומשונים.
נראה כי כל מוזרויות העולם ומקרי הסכיזופרניה הקלים, התנקזו כולם דווקא אל אותו קו אוטובוס נידח שבו החלטתם לנסוע.

המלמלן התורן...
זה מתחיל באנחה אחת ואז סיבוב ראש איטי לכיוון שלכם..
תוך חמש דקות אתם בעיצומה של הרצאה בנושא הממשלה המושחתת, הרעב והפשע ברחובות ותאונות הדרכים.
הזמן הצפוי להגעה לתחנה מתארך משמעותית ברגע שנתקלים בישות שכזו..

הסכיזופרן התורן יעשה ליושבי האוטובוס את המוות.
ככל הנראה יש לאוטובוסים השפעה מיוחדת על אנשים שכאלו. לכשהם עולים לאוטובוס- משהו מתרחש בתוכם.
נראה כי כל רגשות הכעס על בן הזוג השכן החתול דג הזהב, נאספו כולם אל רגע הנסיעה באוטובוס.
גם הוא, כנ"ל, יחל את תפקידו באנחה שתלווה בעיוות פרצוף קל. ואחריה עוד אחת, חזקה יותר, למקרה שלא שמתם לב.
במידה ולא תיאותו לסובב את ראשכם לכיוונו- הוא יפנה אליכם בשאלה הכי טובה להתחלת  שיחת סכיזופרניה.. "מה השעה"
כעת אין לאן לברוח.
יד שמאלו מצויידת השעון של הסכיזופרן התורן, מונחת בכבדות על כתפכם. ושוב הוא שואל-
"מה השעה?!"
כעת ישנן שתי אפשרויות.
האחת: התעלמו ממנו.
השנייה: ענו לו בקצרה וסובבו את ראשכם אל החלון.
האפשרות הראשונה תוביל לרצף של קללות והגיגים, קילוסים ותשבחות על עצם התעלמותכם מאדם שזקוק לעזרה מפני שככל הנראה הוא מאחר לעבודה ולא יודע את השעה.
במהלך השיחה הזו תכירו את עודד, הבוס של הסכיזופרן התורן, שמנהל מערכת יחסים מינית ערה עם אחת מעוזרותיו, שעליה הסכיזופרן התורן חושב יומם ולילה.
לעומת זאת, האפשרות השנייה, תדרדר אתכם לשיחה על השעון שלכם. הידעתם שאותו דגם בדיוק רכש הסכיזופרן שלנו לפני שנה?! לא, לא  ידעתם.
גם כאן תגיעו לעובדה שיש בוס ששמו בישראל הוא משה.
משה לא אוהב את חברנו למושב האוטובוס, או לפחות את אחת מזהויותיו. גם למשה יש מערכת יחסים מינית ערה... עם הסכיזופרן.

הסבתא המרוקאית..
דמות זו תלווה במחשוף עמוק אל תוך מידהF85 מקומטת, רמז לשנים הרבות שעברו מקום המדינה.
המרוקאית הזו יכלה להיות סבתכם, במידה והייתם מרוקאים. ואם אתם מרוקאים, עברו בבקשה לסעיף הבא..

ובכן, הסבתא הזו עצבנית. ככל הנראה בעלה חשב שמותר לו להצטרף לשיחה ערה שהיא ניהלה עם חברותיה.
מעבר לכך, היא תנהל שיחה ערה עם המלמלן התורן באוטובוס על הממשלה המושחתת. יושבי האוטובוס כולם יהיו עדים וערים לשיחה הזו,
זאת בשל קולה הבשל של הסבתא בעלת מידות החזה הנפול הגדולות ביותר ראיתי מעודי (אלוהים, אני זקוק לטיפול פסיכולוגי בעקבות הטראומה שחוויתי..)
אם לא ישנתם לילה שלם, חכו עד שתגיעו לביתכם. עצימת עין תלווה בהערות בוטות על "איך הוא יכול לישון כשהמדינה הזו מתמוטטת?!" (המלמלן והסכיזופרן יהנהנו כאן בהבנה..)
החזיקו מעמד עד לתחנה שלכם ורדו בזריזות מהאוטובוס [!!!]

האנס הסדרתי...
אחד מהטיפוסים האהובים עלי  [אהא, טוב..]
הנ"ל מצוייד ברוב המקרים במעיל שחור ארוך ויד עבה ומסוקסת שמוחבאת תחתיו.
לאחר זמן מה של ישיבה בקרבת אותו אחד, תוכלו להבחין בפעילות מאסיבית תחת כנף מעילו.
אכן, הוא מאונן.

כאילו לא די בנזק הנפשי, נחשו האימתני יבצבץ לפתע מתחת לכנף המעיל ושניהם, גם הידרתי וגם הנחשי, יקרצו לכם בשובבות.
בנסיעות שכאלה הצטיידו להבא במספריים לסירוס מהיר.
או לפחות בספרי פלפל מהחריפים שיש בשוק, ריסוס אחד של עין הנחש יגרום לאימפוטנציה מהירה.
חלון ההקאה מימינכם, המשך נסיעה נעימה!

בדיוק כשחשבתם שהסיוט נגמר, מגיע הסהרורי התורן.
תוכלו לזהות אותו עולה לאוטובוס עם עיניים חצי עצומות ופה מרייר משהו. ברחו על נפשכם.
באם הנ"ל יחליט דווקא להתיישב עליכם- רפדו את עצמכם בבגדים לקליטת ריר ומתיישבים בלתי רצויים.
כן, הוא הגיע לכאן כדי לישון ולא יעלה בידכם להניא אותו מכך.
תוך חצי דקה מקס` מרגע שהתיישב לידכם, תוכלו לראות את ראשו מסתחרר וצונח על כתפכם או ירככם.
במידה ואתן בנות, הוא ינחת דווקא על החזה ויתחיל לרייר על החולצה החדש שקניתן הרגע בקסטרו במחיר מבצע של סוף עונה.
ראו בכך סימן  טוב, הרי עדיפים מיצי-פה של סהרורי תורן על פליטות פה של מרוקאי מעוצבן.
במידה ותגיעו לתחנה ותרצו לבצע ירידה מהירה, אמרו לו שאימו נפטרה וההלוויה כרגע בעיצומה.
בשעה שהנ"ל יקפוץ בבהלה, נוסו על נפשכם והימלטו במהרה.
את נפשכם תוכלו להקיא בקולות אימתניים על המדרכה, זרקו את החולצה המשומשת לפח האשפה.
להבא- למדו להצטייד בכרית ספיגה.

כעת, לאחר שהגעתם לביתכם,
בצעו מקלחת ארוכה וחטאו את גופכם.
פנו לטיפול פסיכולוגי וצפו לתוצאות כעבור כמה ימים.
יכול אף להיות שתהפכו לסכיזופרנים הבאים!

נכתב על ידי the_beast , 23/8/2005 09:20   בקטגוריות משעשע  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מריחים את העשן?


 

 
השיחה המעמיקה משהו שניהלתי עם אבא בשבת הביאה אותי לתובנות מסויימות.
מסתבר שאני לא פסמיסט מוחלט אלא גם ריאליסט מושבע שצופה עתיד מסויים שלא ישתנה לולא יקום אדם וישנה אותו.
אינני יודע אם אותו אדם יהיה אני או האם הוא קיים, אבל יש בידי את הדרך לעורר אנשים לכך,
לידיעה שאם לא נעשה משהו בהקדם- לא נתקיים כאן יותר.
 
לקראת סוף השיחה שלנו הסכמנו שנינו כי "השרפה מבערת בכל"
משרד הדתות, הממשל, החברה ואולי אף בנו מבלי שנשים לב לכך.
השריפה הזו כבר כילתה חלקים נרחבים מהיער הזה שאותו אנו קורים `מדינה`. כבר נואשנו מלהציל את אותם חלקים.
השאלה היא מה נעשה עם מה שבא אחרי כל כלייה- החיים.
 
האם הניצנים הראשונים שיגביהו את ראשם מתוך הפיח יהיו עשבים שוטים או ארזים של ממש?
הממשל והמדינה של ימינו הרוסים, מעטים מן החברה הצליחו לשרוד את השריפה.
המדינה הזו זקוקה לשינוי.
ולא אריאל שרון ולא הרבנים הראשיים ולא שרי הממשלה השונים וכל מי שיש מאחוריו קופת שרצים יוכל לעזור לכך, אנו זקוקים למנהיגות חדשה.
אנו זקוקים לאחדות ולקשר חזק שיבטל כל השפעה חברתית מגונה דוגמת אלות וסכינים.
קשר שימגר כל פעילות איבה אף מן השטחים, רק בגלל שניבנה חזקים.
השורות הללו נרשמות כביכול כחלומות באספמיה אך מדומני שגם המדינה הזו, שהתחילה יפה מאוד, נבנתה מתוך חלום מוטרף-משהו במיקום מוטרף עוד יותר.
 
שרדנו עד כה שנים כה רבות של מלחמות וטלטלות עזות.
בהסתמך על המסורת היהודית והציוויון היהודי שאליו המדינה הזו בעיקרה מחוייבת-
אנו קיימים לא מעט זמן ואף יותר מכל עם אחר. שרדנו, אף את המלחמות שביננו לבין עצמנו.
תהפוכות היו מאז ומתמיד חלק הארי שבעם היהודי, נפלנו וקמנו שוב ושוב, בטיפשות.
את כל מה שניתן לנו זרקנו לא פעם לצד הדרך והתעלמנו משלטי האזהרה שהצביעו על סוף, שהיה ברור לכולם.
גם בימינו יכולנו לראות שלטי אזהרה כה רבים.
עצם העובדה שהשלטון מעורר מיסודו ומוטל בו ספק בכל פעם שהוא עולה, מעורר חשד מסויים.
הכיצד ייתכן שבממשלתנו ובהנהגתנו ייפול דבר מרמה אל מול העם?
מדוע אלו שאמורים להיות נבטחים בידי כל ובידם נפקיד את בתינו- אינם ישרים בחייהם האישיים?
ואין כאן דיבור ישיר דווקא על פרשיות מרמה כאלו ואחרות בצמרת הממשלה עצמה.
כיצד ייתכן ששרי ממשלה, רבנים ואישי ציבור אחרים, אף זוטרים, מועלים בכספי ציבור, מעלימים מיסים ועוקפים את החוק?
מדוע המשטרה, שצריכה להתמודד עם נגררות-"דוגמאות המופת" ברחוב, צריכה להתמודד עם ממשל הרוס?
המדינה הזו לא תשרוד זמן רב אלא אם יבוא אדם וישנה את פניה.
ולא יהיה זה אדם אחד אלא קבוצת אנשים שתפעל כאיש אחד בלב אחד, אחרת דבר לא ישנה מקודמו.
 
אנו זקוקים לאנשי חינוך טובים שיחנכו דור של מנהיגים ישרים.
יש לנו צורך במיגור הפשע מהרחוב רק לאחר שנמגר את הפשיעה מן הממשלה על כל זרועותיה.
את המים לכיבוי השריפה לא מצאנו בזמן, עתה נותר לנו להתפלל שימצאו הזרעים הנכונים והמים הנכונים להשקותם.
העצים שיגדלו כאן אחר התקופה הזו צריכים להיות איתנים יותר וישרים יותר.
ורצוי שימצא האדם שירים את הכפפה..
נכתב על ידי the_beast , 14/8/2005 01:43   בקטגוריות חשוב  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





Avatarכינוי:  the_beast

בן: 38




4,569
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לthe_beast אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על the_beast ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)