מוזר, השעה 1100 , יום ג' שהוא יום חול רגיל - ואני בבית...

היום, אחרי 11 שנים בהם אנו גרים בכייף בבית, אנו מתחילים בהליך של שיפוצים מסיביים בדירה, אשר ישנה לחלוטין את פני הבית.

השיפוץ ירחיב את הסלון בכ 40 מ"ר , וזאת תוך ניצול חלל בנוי הקיים בצמוד , ועבר לאחרונה לבעלותנו,  יוסיף לו חלונות נוספים ודלת יציאה למרפסת קיימת, ג'קוזי גדול, ואין ספור נקודות חשמל, תאורה, טלפון כבלים וכיו"ב.

לאחר הפלת הקיר הקיים, המפריד כרגע בין החלל לסלון הקיים , יוחלף גם הריצוף הקיים בקומה כולה לריצוף קרמיקה יפיפה בגוון פרקט, וכל הקומה תיצבע בגוונים מיוחדים.

בהזדמנות זאת, נחליף את כל הטיח הקיים במרפסות שלנו בחיפוי פנימי של קרמיקה בעיבוד אבן ירושלמית מדהים שמצאתי, ונשפץ את חדרי האמבטיה.

למותר לציין כי ההכנה תוכננה לפרטי פרטים , לרבות שרטוטים, תמונות, פריסת מטלות עד רמת פין אום מצמודת הקנה, קבלנים, חומרים וכיו"ב במשך זמן רב מאד - וכעת, לצד הפרנויה הקלה הנובעת מהפלת הקירות ופריצת הפתחים, המלווה בענני אבק סטייל נפילת בניין בערוץ המדע או ההסטוריה , מתגנבת לקרבי ההרגשה - יש גם צדדים חיוביים באובססיה...

בלאגאן של חודש אי"ה - מקווה שהמחשבים ישרדו את האבק הכבד שכבר נוצר בבית, לשמירה על קשר עם ששת קוראיי והוצאת קיטור...

מאחל לכולכם חג שמח , איש איש עם סוכתו והאושפיזין שלו...

אסיים באימרת היום:

"עלינו להיות בקיאים בתפקידים של הבניינים שלנו כמו בתפקידים של החומרים העומדים לרשותנו. עלינו ללמוד מה בניין יכול להיות, מה הוא צריך להיות, וגם מה הוא לא צריך להיות" ( לודוויג מיס ון דה רוהה )