כפראפראזה על שמו של אחד השירים האהובים עלינו בכל עת , חוזר היום לכתיבה בהקשר של המחאה החברתית ההולכת ומתעצמת - ולנושא הצדק החברתי בו אני עוסק החל מהמשבר הכלכלי ב 2008 באופן קבוע.

אינני מתכוון לחזור על משנתי בנושא של עזיבתה של המדינה את אזרחיה לצד הכבדת הנטל, תרבות תעסוקה של "עבדים מודרניים" ואהבתי את הארץ לצד הבחילה מהמדינה , אלא להציע פתרונות וקווים מנחים לדרך החדשה שתיקנה בייסורים.

אין ספק שהשינוי בחברה הישראלית עקב המחאה הוא עצום , בעיקר ביחס למצבה לפני המחאות , וללא השוואה לחברות אחרות הדורשות שינוי חברתי ( באיזורנו וגם באירופה ) - אבל מה ניתן באמת לעשות כדי ששלטון מאובן וחרד ( ללא קשר למפלגת השלטון , אגב ) יתחיל ליישם את השינויים הנדרשים ?

אציע כאן מס' נקודות למחשבה

1. מפלגת "הישראלים" - אם לכל קבוצת אינטרס כלשהי ישנו ייצוג פוליטי , ולאחר הצלחת מפלגת הגימלאים ( וללא קשר לפיאסקו שלה ) - יש לתרגם מיד את הנוכחות העצומה ברחובות לנוכחות פוליטית בכנסת בהקמת המפלגה החדשה ותרגומם למנדטים בכנסת - מכיוון שברור לכל אחד כי המחאה הזאת איננה מאורגנת פוליטית ( שלא נטעה - לבטח נתמכת בחלקה  וכוללת גם פעילים ואנרכיסטים כאלו ואחרים - אבל הרוב המכריע מונע חברתית בדיוק מהמניעים הנכונים ) הייתי מציע שיכוונו ע"י יועצים פוליטיים בדרכם, אך שכל מועמד שכזה יהיה א-פוליטי בהגדרה.
2. שינוי שיטת הממשל - הדמוקרטיה הישראלית היא אולי הפתרון הטוב ביותר באיזורנו, אך איננה יעילה - ריבוי המפלגות וניצול עוצמת המפלגות הקטנות מביא עלינו אסון כלכלי וחברתי בדאגתם הסקטוריאלית , ולפיכך יש להעלות למס' שנים קצוב וארוך את אחוז החסימה, להגביל בחקיקה את מס' משרדי הממשלה , השרים וסגני השרים , לצד ייעול השירות הציבורי במטרה להפוך המערכת הזו ליעילה כבשוק הפרטי.
3. חוקה לישראל - שלצד קיבוץ חוקי היסוד , תבטיח לכל אזרח באשר הוא קיום בכבוד - נקודה.
4. ממשלת חירום לאומית - אם רה"מ המכהן רוצה באמת לצאת גדול ( ואינני בטוח כלל כי הוא אכן רוצה ו/או יכול ) , יעצור בבקשה את פגרת הקיץ של הכנסת, וינהל מגעים אינטנסיביים להקמת ממשלת חירום לאומית - יש לי גם מועמדים לשרים שישימו אנשים נכונים מקצועית בהתאמה לאיומים הרלוונטיים ויניעו תהליכים כלכליים / בטחוניים / מדיניים לצד קניית עולמו של רה"מ - לדוגמה: משה כחלון - שר האוצר , ציפי לבני - שרת החוץ , שאול מופז - שר הבטחון , יובל שטייניץ - שר המשפטים וכיו"ב

ונניח שהכל ייעשה - מניין יבוא הכסף לשינוי סדרי העדיפויות , דבר המורכב הרבה יותר מהורדת מחיר הקוטג' , ודלי"ם וכיו"ב ?

1. פטורי מס - למי שאינו יודע , היקף הפטורים ממס בשנה הוא כ 30 מיליארד שקל בשנה - אני מניח שבחינה קפדנית תוכל להעביר כסף רב ממקומות של שפע לדלות ולתפארת החברה הישראלי.
2. מס חברות - משמעות כל אחוז במס חברות היא כ 2 מיליארד שקלים בשנה - העלתו ב 2-3 אחוזים לתקופה קצובה - נכון, יתכן ותהיה השלכה בתחילה על התעסוקה , אבל צריך לזכור כי שיפור ההכנסה וחלוקת משאבים שונה בין העשירונים תביא גם לפריחה כלכלית, שלא רק שימתנו את הפיטורים אלא לדעתי גם יקטינו את האבטלה כבר בטווח הבינוני.
3. מלחמה בהון שחור - העליתי רעיון זה בעבר, שהוכח לא פעם בעולם שעלות הקמתו היא חלק קטן מתרומתו הכלכלית - ואין ספק בהקשר שלנו כי גם חברתית.
4. העלאת מס רווח הון - מ 20% ל 25% - למעשה , ובגדול "תיקי ההשקעות" של העשירון העליון - למרות הטירוף בבורסות המתנהל מול עיננו בימים אלו, לא יתכן כי הפער ממיסים על עבודה ועל הון פיננסי יהיה כה גדול - גם כסף שעובד צריך להיות חייב במס...

בקיצור, כ 50 מיליארד שקל בשנה לשינוי עדיפויות בחברה הישראלית - מי לוקח ?

יש לי הרבה רעיונות נוספים, כולל ברזולוציה גדולה הרבה יותר - אבל עליהם נדבר בהפגנות שאני משוכנע כי כל אחד כמוני, הקשור בטבורו לארץ האהובה שלנו , צעיר או זקן, עני או עשיר - צריך להיות בהן.

אאחל לכולנו - מחאה אפקטיבית...

אסיים באימרת השבוע:

"זכאי הילד ליחס של כובד ראש לענייניו. לדיון צודק בהם. עד עתה היה הכל תלוי ברצונו הטוב של המחנך, ברוחו הטובה או הרעה עליו. מהילד נשללה זכות המחאה. עלינו לשים קץ לעריצות"  ( יאנוש קורצ'אק )