הגעת שעון הקיץ עבורי הוא ריחו המפעים של האביב אשר מתדפק על דלתי...
לא משנה מהו מזג האוויר בחוץ - אני זוכר , באפריל 1984 , עת התחלתי טירונות קורס חובלים בבה"ד 4 , ירד עלינו שלג - התחושה היא שזמנים חדשים הגיעו , החולצה הקצרה מכה בשרווליה לצאת מהארון , וכך גם המכנסים הקצרים והסנדלים...
לא לחשוב , חס וחלילה , כי אני מרוצה מפשרת שעון הקיץ אצלנו שמוכיחה ( שוב ) שאיננו עם ככל העמים , אבל גם 6 חודשים הם זמן מתקבל על הדעת - נראה את הממשלה בעתיד שנוגעת בתפוח האדמה הפושר הזה, כאשר לפתחה יהיה מונח שק תפוחי אדמה לוהטים - מחאה חברתית , מיתון, מצב בטחוני וכיו"ב...
כחובב שעונים ידוע, הטוען כי התכשיט היחידי של הגבר הוא שעון יד , יש ברשותי כ 20 שעוני יד - ובנוסף, מספר שעוני הקיר אינו מבוטל - וכמובן, שעונים נוספים יש גל לשאר בני המשפחה - שלא נדבר על שלל הגאדג'טים והמכשירים בהם יש לעדכן את השעה , כך שאין טוב בלי רע - מדובר בעבודה של כשעה על מנת להתאים את כולם לעונה החדשה.
מאחל לכל שבעת קוראיי כי צרות שכאלה , ורק כאלה , תלוונה אותם תמיד...
אסיים באימרת השבוע:
"כשאב נותן לבנו שעון שעבר דורות בירושה הוא אומר: אני נותן לך מאוזוליאום של תקווה ותשוקה שיתאים לצרכיך האישיים לא יותר משהתאים לצרכיי, או לצרכיו של אבי. אני נותן לך אותו לא כדי שתעקוב אחרי הזמן, אלא כדי שתשכח אותו לרגע מפעם לפעם, ושלא תבלה כל יום מחייך בניסיון להכניע אותו" ( ויליאם פוקנר )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: