ב 23.6.2006 עלה הבלוג לרשת.

6 שנים ארוכות בהן עברנו יחד ימים טובים יותר וטובים פחות , מחשבות , כיווני פעולה , אימון ודעות , טיולים ומסעות , שרובם עלו על דפים אלו.

גם אחוות הטבעת, "אתגר גיל הארבעים" , שמקומה היה חסר מאד באווירה של ישרא והכתיבה בה , נוצרה במקביל, ויצרה גם ייצוג לצעירים המבוגרים ושפתם השונה במקום המדהים הזה.

עולה לכיתה א' , בשל יותר , אחרי 377 פוסטים ואימרות , 90 חברי אחוות הטבעת , 22 פרוייקטים שכולם זכורים לי כאילו היו אתמול - ושפה חדשה , שאולי הועם מעט זוהרה בעידן הפייסבוק והטוויטר , אך משותפת כאן לכולנו , לרבות ההתעניינות האישית והאנושית בשלומם של אלו שלא משמיעים את קולם בתדירות רבה והיא בעיניי כה טבעית...

השפה והרוח המיוחדת שיוצרים כה רבים שותפים לה , תמשיך להתפתח - אני זוכר היטב את ימי ההולדת הקודמים של הבלוג , והלבטים מדי פעם על מה לכתוב ואיך, ויודע שלבסוף תמיד ימצא הנושא , לי ולאחרים , כך שגם בעידן הנוכחי , שמעט הזמן הפנוי שלי , המוקדש אף הוא לפעילויות כה רבות , לא עבר חודש אחד שלא כתבתי פה מנהמת ליבי - וכך גם ימשך בעתיד...

כייף להיות כאן מחד - ומחייב מאד מאידך.

מעריך מאד את העובדה שאתם כאן...

אסיים באימרת היום:

"אנו נולדים לבד, חיים לבד ומתים לבד. רק באמצעות אהבה וחברות מסוגלים אנו ליצור לעצמנו את האשליה שאנחנו לא לבד" ( אורסון וולס )