כפי שמסתמן לצערי , פוסט זה , שמספרו 521 בבלוג "חומות של תקווה" יהיה פוסט הפרידה שלי מישרא אחרי 12 שנות כתיבה רצופה , אשר החלה כאן ב 21.7.2006 ונמשכה ברציפות עד היום.

לאחר זמן לא רב מפתיחת בלוג זה , התגבשה התפיסה שלו - כתיבה אישית , על חוויות אישיות ובהקשר אימון ואקטואליה , המסתיימת בתמונה + אימרה רלוונטית לנושא הפוסט - וכך גם עיצוב הבלוג - והכל בצורה מודעת ואיכפתית.

הכרתי כאן , גם אישית כמובן , כ 15 אנשים טובים ומיוחדים , שגם איתם אמשיך להיפגש בהזדמנויות אחרות.

עצוב לי מאד - הגם שלישרא היו יותר נשמות מלהקת חתולים , הטכנולוגיה שעצרה מלכת , החברים שעזבו לאיטם ונעלמו למדיות אחרות - נותרתי , עם עוד כמה מתי מעט , להוריד את המתג ולסגור , הפעם כנראה סופית בהחלט , את ישראבלוג.

אהבתי מאד את המקום הזה , שהתחלתי לכתוב בו בהיותי בן 40 , כאשר ייסדתי בו את הטבעת "אתגר גיל ה 40" בה היו פעילים , בשיאה , כ 90 חברים , התקיימו בה פרוייקטים מיוחדים שמילאו אותי , ולמיטב ידיעתי , גם אחרים , באנרגיות חיוביות , ואני מסיים לכתוב מעט אחרי גיל 52 - מה השתנה ?

מחד , הרבה מאד השתנה - הקצב , הטכנולוגיה , העומס , הלחץ בשסתום סיר הלחץ עליו אנו חיים בשיגרה , הסביבה הגלובלית , הכלכלה , המדינה ומוסדותיה , האווירה הציבורית , האיומים על האוהל הנידף בצונאמי...

מאידך - אני מרגיש שנשארתי אותו אדם , בעל אותן תכונות אופי , אותם יתרונות וחסרונות , עם יותר נסיון - ועם אותה האהבה...

שלום , ישראבלוג - נעמת לי מאד...

אסיים באימרת ... סיום.

"זה לא נגמר , זה רק הסוף" ( יובל בנאי ) 

להציל את הבית.

ביולי ימלאו לכניסתי לבית 9 שנים - תקופת זמן ארוכה מאד בה התייצבו היסודות , פגעי הבניה תוקנו , השכנים שגם הם התבגרו הפכו מוכרים , גם הסביבה מוכרת למרות כניסת מגורי עילית אחרים ברשת - אך לי , ולרבים אחרים שנמצאים כאן תקופה ארוכה ויפה זו , זהו הבית.

בית בו כתבתי בקביעות , בהתחלה יותר , עם הקמת הטבעת הייחודית , ואח"כ פחות , אך אין חודש מאז 7.2006 בו לא נכתב לפחות פוסט אחד - ורבים מאלו שאני מכיר עושים זאת , באהבה , מספר פעמים רב יותר , ובאיכות גבוהה עד מאד.

נכון - לא הכל ורוד , והחיים היום בסביבה אינם פשוטים כלל ועיקר ( אך ביננו , גם לא היו כאלו בעבר...) ותופעת "העבדים המודרניים" עליה כתבתי רבות עם הקמת הבלוג והטבעת , עדיין מתעצמת , אך בניגוד לפרסומת של "תנובה" , יש כאן , בישרא, בית בשביל אנשים רבים - גם לילדים , גם ךצעירים , גם לסקטורים כאלו ואחרים - וגם לזה שהקים את הטבעת "אתגר גיל הארבעים" ועכשיו כבר מתקרב מאד לגיל ה 50...

להציל את הבית - משמע עמידה על זכות הקניין הרוחני שלנו , שיוכל להמשיך כפלטפורמה ייחודית גם הלאה , במיקום הייחודי המהווה לעיתים "וילה בג'ונגל" , לראות בו מגוון צורות ביטוי , דעות וסגנונות , אי הסכמות ושיתופי פעולה , פרוייקטים - ומעל הכל , אותנטיות ואמת.

לי , אישית , לא נראה הגיבוי כפעולה נדרשת - אולי מכיוון שהספר שאוציא יום אחד , "האימרות של ח.ש.ת" , כבר מגובש ברמת הקונספט , וכל האימרות הללו כבר מוכנות בקובץ מסודר , אך זהו רק צילום המציאות, מכיוון שכל אימרה כזו מחוברת בקשר בלתי ניתן לניתוק לפוסט ספציפי ממנו פרחה.

חשוב לי , ולכם , שהבית יעמוד על כנו.

כל עזרה וסיוע נדרשים לכך - תינתן ממני בברכה.

אסיים באימרת השבוע:

"אדם, בזמן חייו, צריך להספיק לבנות בית, לנטוע עץ ולהוליד ילד. רק אם יעשה את שלושת הדברים האלו, יוכל להיות אותו אדם בטוח בכך שעשה משהו בחייו" ( צ'ון ליאו ) 

אני מביט לאחור , צולל לנבכי היומן , ורואה כמה הרבה מים עברו ושצפו בירדן , כמה אירועים בעולם ובישראל - וכמובן בהקשר האישי - ורואה עד כמה השנה הזו , שנדמה וע"פ לוח השנה של בני המאיה היתה אמורה להסתיים לא בעיתה , היתה עמוסה בצורת יוצאת דופן.

באופן אישי, מעבר לעבודה מאתגרת מאד , הנעשית עמוסה משנה לשנה , זכיתי השנה להגשים חלום ילדות ( נסיעה לאולימפיאדה ) , לערוך מסע ג'יפים אצגרי בגאורגיה , לבלות בברצלונה - וגם לכתוב על מעורעות אישיים ותובנות מאירועים אחרים - סה"כ 27 פוסטים - בממוצע פעם בשבועיים  , ולכן , על מנת לשמר את הדור הבא בישרא , את השנה הזו אקדיש לך, הכותב המתחיל בישרא , ממרום 7 שנות הבלוגוספירה שלי, ומנסיוני הדל...

1. שיתוף - זוהי המהות , בסופו של דבר - עדכן , בצורה מעניינת, מה אירע , דרך הפריזמה האישית שלך, בצורה שתתרום לכלל הקוראים זווית שונה וייחודית.
2. סגנון - הקפד על סגנון מכובד , לא מתלהם , ענייני ומעמיק , שגם מי שאינו מחזיק בדעות דומות יוכל לומר - "אני מכבד את דעתך, אם כי איני מסכים איתך"
3. בנית הבלוג - עיצוב בהיר , מסודר , נעים לעין
4. התמדה - חשובה עד מאד - קוראים מחפשים ומעריכים התמדה של כותבים , ולא "הבלחות" כתיבה אקראיות , וכך תוכל להקים מסביבך קהילת קוראים נאמנה.
5. תגובה - כבד את קוראייך , וקרא גם אותם . עם הזמן תראה עד כמה חברים וירטואליים יהפכו להיות חברי אמת , בעיקר אם תיישם גם את כל הכללים המובאים כאן , גם כקורא.
6. התעניינות - באותם חברים , מכל הלב , כשאינך רואה מהם אות חיים בכתיבה - התעניין מה עובר עליהם בחייהם - זהו הבסיס לחברות אמת.
7. התאגדות - דרך טבעת קיימת או חדשה , שתכיל כותבים בעלי מאפיינים מסויימים , רבים או מעטים, של אנשים קרובים, בדרך או למטרה.
8. חשיפה - החלטה שלך , לאו דווקא בזהות השמית, אך בוודאי בחשיפה רבה של ה"אני" שלך - אחרת, לא יהיה מעניין.
9. כבוד - שיינתן לכל קורא / כותב אחר בו אתה נתקל , ומכבד את אותם הכללים להם אנו שואפים
10. נסיון - ממרום גילי ונסיוני אציין רק דבר אחד - ככל שאני לומד ומפנים יותר , אני גם מודע עד כמה דל ומוגבל הידע שלי...

אסיים באימרת השבוע:

"בני אדם, אשר כמעט יחודיים בזה שביכולתם ללמוד מן הנסיון של אחרים, יוצאי דופן גם בחוסר הרצון הבולט שלהם לעשות כך" ( דאגלס אדאמס )