חוזר לכתוב אחרי חודש שלא הייתי כאן - עדיין, את מסורת הכתיבה שנפתחה כאן ב 7.2006 , בה לא היה חודש שלא כתבתי בו, שמרתי גם בנסיבות הללו...
בחודש הזה , שבא אחרי השיפוצים האינטנסיביים, והנסיון יוצא הדופן להוסיפם על אורח חיי המוטרף בשל עצמו , עלו מספר תובנות.
מחד, מגמת הירגעות, נסיון לחזור הביתה בשעות שפויות יותר - בעיקר כשיש עכשיו הרבה יותר כייף לחזור לבית נאה וגדול יותר, מה גם שעכשיו אני מתחיל להרגיש שזה ו באמת ביתי, לאחר סיום כמעט מוחלט של כל ההתקנות לאחר הבנייה, בייחוד עם הימים המתקצרים והחורף המבושש להגיע.
מאידך, לחצים ידועים מכל גורמי העבודה, הצורך להשלים את החוסרים שאך טבעי הוא שנוצרו וצריכים להפתר, עם נטייתי הבלתי נשלטת למצוא לרוב הבעיות פתרון איכותי ומהיר.
התוצאה: חודש אינטנסיבי ביותר, בו סיימתי רשיון נוסף בתחום הפיננסי, עזרתי לחבר טוב לרוץ ולזכות בתפקיד פוליטי / ארגוני בכיר, מתמודד ברצינות על מבצע יצירתי בצורה יצירתית עם סיכוי טוב לזכות ( הפרס למטה ...) , עשיתי מילואים שבוע, והספקתי לרדת ביום ההולדת שלי לאילת עם החבורה הידועה ולחגוג מעל ומתחת למים...
התובנה שלי , בסופו של דבר - צריך להתחיל לחיות וליהנות, עם כל האילוצים והלחצים - החיים לא פשוטים ולא צפויים, ואנו בדיוק בגיל שאפשר, וגם צריך לשלב בין האילוצים לעינוגים בצורה טובה יותר , ועל כך אני מתכוון לעבוד בצורה רצינית יותר החל מעכשיו.
תודה לששת קוראיי שדאגו לי כאן, ובמקומות אחרים - אתם, והמקום הזה, תמיד בליבי, גם אם אינני נוכח כאן...
אסיים באימרת השבוע:
"החלום מתחיל עם מורה שמאמין בך, שסוחב ודוחף ומוביל אותך לרמה הבאה - לפעמים דוקר אותך קלות עם מקל חדה שנקראת 'אמת' " ( דן ראת'ר )
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: