הסאגה של המסמך , הקרוי בפי כל, ולא בצדק, "מסמך גלנט", הולכת ומתפתחת מיום ליום, כאשר עדיין רב הנסתר על הגלוי, למרות שאתמול הרשה היועץ המשפטי, יהודה וינשטיין, לחדש את הליך בחירת הרמטכ"ל הבא של צה"ל.
לצערי, צה"ל, צבא העם אותו אנו נוטים לשבח לעיתים כל כך מזומנות, עליו אמר דוד בן גוריון בשנות השישים את האימרה אותה מכירים רובנו את סופה החד והברור "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד שלו יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו. רק מפקד כזה ימצא בפקודיו מסירות-הנפש שתוליכם לכל אשר ישלח אותם. אם המפקדים יעוררו את האמון, את הדבקות ואת האהבה בחיילים שלהם - אזי תדע כל אם עבריה כי הפקידה את גורל בניה בידי המפקדים הראויים לכך" - אינו מזמן הצבא הזה מבחינות רבות, והוא דומה יותר ויותר לחברה הישראלית כולה , על כשליה ויתרונותיה כאחד.
על הצבא כתבתי רבות בעבר, בהקשרים כללים בד"כ, וציינתי גם את גאוותי בו והשתייכותי אליו עד היום, אולם אין להכחיש כי הפרשה הנחשפת כאן, מראה כי הפוליטיקה הפנים והחוץ ארגונית, אשר תמיד היתה חלק מצה"ל , כמו בכל ארגון ענק שכזה, הרימה ראש מכוער בצורה יוצאת דופן - ויותר מאשר פגעה בצבא בצורה קשה, הראתה לנו , בשיקוף אכזרי, לאן הגענו.
מהפרשה הזאת אנו רואים בחישות ותסריט מדהים של פוליטיקה אמיתית , אופורטיוניסטית וצינית להחריד, אשר ללא קשר להיותו מזוייף בנוגע למשרד יח"צ הכותב, הינו משקף נאמנה שיטות הידועות ופועלות במגזרים שונים - ואין זה משנה כלל אם הכוונה כאן היתה לעבוד ישירות לבחירת יואב גלנט, או לפגוע בו בשיטת הפוך על הפוך.
כשהאבק מהפרשה הזאת ישקע, יידרש רמטכ"ל אשר יידע לשקם, והרחק מעין הציבור, את הנזק שנגרם, להוריד בסכין מנתחים את הגידולים בצבא, ולתקן את הרוחות הרעות בין חברי המטכ"ל לבין עצמם , וגם עם הדרג הממשלתי - ובייחוד שר הבטחון וראש הממשלה.
לדעתי, ולמרות שטרם נחשף כל המידע בנושא ( ואין לי ספק כי בקרוב נדע הכל על המעורבים בפרשה ) רק אדם אחד, שעבר דרך ארוכה ביותר, לבטים, קשיים ותעצומות נפש רבות בשנים האחרונות יוכל לבצע את התפקיד הרגיש והקשה מכל הזה.
רב אלוף גבי אשכנזי.
נכון - הוא לא רצה שנה חמישית בכהונה , ושר הבטחון דאג לציין בזמן לא מתאים שלא יקבל אותה, המועמדים הנוכחיים ראויים ונקיים - אבל באווירה הציבורית היום דווקא הוא אולי היחידי אשר יוכל לשקם את האמון, מבפנים ומבחוץ.
אני גם סבור שהתנהלותו בנושא המסמך היתה תקינה כמעט לחלוטין, והראתה כי אם במדינה כמו ישראל אין הרמטכ"ל יכול להתייעץ בסוגייה הנראית על פניו הזוייה - אך מתגשמת מול עינייך בבהירות מבהילה, עם ראש הממשלה ושר הבטחון - גם השלטון יוצא מהפרשה הזאת בשן ועין, כאשר הדחקת המסמך שהתחיל להיות מדובר אז בצבא עד לנקודת האל חזור, נראית כמעשה נכון בנסיבות המטורפות שנוצרו.
כל מועמד אחר שיבחר, יזכה לחשדנות בצבא ובציבור, ולהכנס למערכת יחסים חדשה עם צמרת הממשלה, בעוד שגבי אשכנזי מכיר היטב את הנפשות הפועלות, ומעבר לכך, נראה לי כי חשיפת היחסים העכורים האלו וחוסר האפשרות לתקשורת עם הרמטכ"ל בנסיבות האלו יחייב דווקא את שר הבטחון וראש הממשלה לעשות שינוי דרסטי אצלהם.
בל נשכח גם את האתגרים הבטחוניים מולם אנו עומדים ברגעים אלו ממש , בזירות הקרובות ( עזה ולבנון ) וברחוקה ( איראן ) כאשר הרמטכ"ל אינו הדמות המשמעותית היחידה האמורה להתחלף בזמן הקרוב.
נראה אם הכפפה תורם - למען הטוב שעוד נשאר, ונשאר, בעם ובצבא, אני סבור שטוב יהיה אם בכך יסתיים התהליך.
...ואולי, עם התחכום הבלתי יאמן של התנהלות הפרשה מלכתחילה, היתה זאת הכוונה ?...

אסיים באימרת השבוע:
"פוליטיקה היא דבר רציני מדי מכדי להפקיד אותו בידי פוליטיקאים" ( שארל דה גול )