כל הבאסה שליוותה אותי בחודש האחרון פשוט נגוזה אתמול...
אתמול ידעתי שאני חייבת חייבת חייבת לנסוע לקהילה כי א' הוא זה שידרוש והכל,והוא לא בא הרבה,והדרשות שלו פשוט מעולות.
ו' לא באה כי היה לידיד שלה יום הולדת.
אולי מצד אחד זה טוב,כי אם היא הייתה באה אולי לא הייתה לי הזדמנות לנהל שיחה עם א' כמו שניהלתי.
אז כשחזרתי מבית הספר אתמול בסביבות 2 ההורים שלי זרמו לפ''ת כדי לקנות לי תיק חדש וארנק (תיק צד מה זה חמוד D: )
ואז הם הקפיצו אותי לא' (לא א' מהסעיף הקודם) שלא הייתי אצלה שנים והעברנו את הזמן עד שהיה צריך ללכת...
שנינו היינו מה זה ממורמרות על מ'...
נסענו לקהילה כששתינו די במצב איכס כזה.ממורמרות על כל העולם ואחותו,מעוצבנות...בעע...
בקהילה היה איזה 45 דק' עש שהכל התחיל וכשבאנו ראינו את א',אז ישר באנו אליו ואני כזה:''א',אני צריכה לדבר איתך היום דחוף על לשונות''
''בכיף.אם נספיק לפני האסיפה נדבר,ואם לא,אחריה''
התחילה האסיפה.וההלל היה ממש טוב (לפני שרבנו עזרתי למ' לבנות אותו...)
בזמן ההלל פשוט התפללתי על הכל.הרגשתי כ''כ רחוקה מאלוהים,כ''כ דפוקה,כ''כ שנאתי את עצמי,לא ידעתי מה להגיד אפילו.
ואז ההלל נגמר והתחילה הדרשה.
המסר היה שאי אפשר לאבד את הישועה.
ושאלוהים כ''כ טוב!
ואני פשוט לא יכולה לכתוב את זה,כי זה היה כ''כ הרבה נושאים שהטרידו אותי,שאלוהים פשוט ענה עליהם.
וכל הבאסה והחששות והאי-ידיעה מקודם נעלמו.
ואחרי האסיפה אני ומ' התנהגנו כרגיל.כאילו כלום לא קרה.
ואז דיברתי עם א' איזה שעה.על כל הדברים שרציתי לשאול אותו,על לשונות,ומתנות הרוח,ושישמור לי על ר' המתוקה,ועל זה שכתב את הרייך הרביעי,והעיתונים.
הוא נתן לי לקרוא ספר שרוברט ון-קמפן כתב על אחרית הימים.ספר עבה כזה באנגלית.
ואני צריכה לשלוח לו אימייל על כל מה שדיברנו.
והוא הזמין אותי להתארח אצלו לאיזשהו סופ''ש. D:
ואז חזרתי הביתה ודיברתי קצת עם מ' במסנג'ר.ואמרתי סליחה.
ואני עדיין חושבת שאני צודקת,אבל בכ''ז לא שווה לריב איתו.
חוץ מזה הוא בן ובנים לא מבינים סיבוכים של בנות.
ואלוהים פשוט גדול.
הוא באמת החזיר אותי אליו אתמול,בדיוק כמו שהבטיח!
''הודו לה' כי טוב, כי לעולם חסדו!''
המשפט הזה מסמל לי הרבה יותר עכשיו
להודות לאלוהים תמיד תמיד תמיד,לא משנה באיזה מצב אני,ולא משנה מה קורה,ולהלל אותו.
כי הוא כזה גדול,והחסד שלו לעולם,
והוא לעולם לא יעזוב,הוא בחר אותי מלפני היווסד תבל,וזה לא בשליטתי בכלל,והוא החליט וזהו.
והוא לעולם לא יעזוב,וגם כשאני מפנה עורף הוא מושך אותי חזרה אליו.
באמת שאין לי מילים לבטא את זה.
אלוהים מדהים!
אני באמת מסתכלת על החיים מנק' מבט שונה.
כ''כ כיף להיות שמחה שוב,אחרי תקופה מאוד ארוכה.
הכל יסתדר.אני בידיו של בורא עולם :)
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
