My journey to heaven

הרשו לי לספר לכם סיפור:אֱוִיל בָּנָה אֶת בֵּיתוֹ עַל חוֹל. הַגֶּשֶׁם יָרַד, בָּאוּ הַשִּׁטְפוֹנוֹת וְנָשְׁבוּ הָרוּחוֹת וְהָלְמוּ בַּבַּיִת הַהוּא; נָפַל הַבַּיִת וּגְדוֹלָה הָיְתָה מַפַּלְתּוֹ.

היסוד שעליו בנה האויל את ביתו היה חול.בסיס לא מוצק,רעוע.

במקום לבנות את אמונתו על מערכת היחסים האישית עם בורא עולם הוא בנה אותה על תרבות,קבוצת הנוער הסווופר מגניבה ומושלמת שלו,הכנס/קייטנה הכייייפית שהוא היה בה,החברים המאמינים המדהימייייייייים שלו. 

בשלב כלשהו באו סערות לחיים שלו:הקבוצת נוער שגם ככה הייתה במצב לא טוב,והאיש לא שם לב לזה בכלל,התפרקה.האיש כבר לא מצא את הסיפוק שלו בכנסים וקייטנות.וחברים - גם הם בני אדם,באים והולכים.

וככה התנפצה לאותו האיש הבועה.

השאלה האמיתית היא מה יעשה האיש הזה עכשיו?
האם הוא ישב בין ההריסות ויתאבל על העבר?

או שיתחיל לבנות את ביתו מחדש,הפעם על יסוד נאמן?