שנים כולם בורחים, שנים כולם חוזרים,
רודפים אחרי השמש,
שבויים בתוך מעגלים, כולם מסובכים,
אז מה את עוד חולמת?
חולמת לשנות.. להשפיע... להשתנות...
להביא משהו שמישהו אחר עדיין לא הביא...
להשאיר חותם.
שנים הם מסתירים, שנים כולם יודעים,
אבן מתהפכת,
בלילות ובימים כולם כבר מדברים,
למה את עוד נשארת?
בגלל התקווה שמשהו ישתנה, בגלל שהאש עדיין לא כבתה.
עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש,
ממה את מפחדת?
שיסרבו לי, שידחו אותי, שיגידו לי ''לא'', שיורידו לי את הביטחון העצמי.
אבל בעיקר? אני מפחדת מעצמי.
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר,
הביאי את היום...
האם יש לי את היכולות?
שנים הם שואלים, שנים לא מקשיבים,
שומרים הכל בבטן,
זה מצטבר וזה גובר וזה בסוף גומר,
על מה את מדברת?
לא מדברת. אני אחת מאלה...
עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש,
ממה את מפחדת?
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר,
הביאי את היום...
יוצא שאת תמיד שותקת
אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל,
כל המילים שנעלמו
תמצאי אותן בחלומות של אחרים...
כן אה? בסופו של דבר אלה יהיו הם שיגשימו את החלומות שלי... שלי אין אומץ להגשימם.
שנים הם נפתחים ונשארים סגורים, נאחזים ברוח,
כל אסון רודף אחר, זה בא זה מדבר,
חוזרים לפצע הפתוח...
האם זה יהיה ככה תמיד?
עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש,
ממה את מפחדת?
אין מה לחשוב כשהוא אומר, אין זמן יפה יותר,
הביאי את היום...
יוצא שאת תמיד שותקת...
תמיד.
שנים כולם בורחים, שנים כולם חוזרים,
רודפים אחרי השמש.
האם אני אשבור את המעגל?
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
