My journey to heaven

אני מעיינת בפוסטים אחרונים בבלוג.

אלוהים נשאר נאמן כל התקופה הזאת.

הוא אמיתי. והוא אוהב.

הוא הזה שהחזיק אותי בחיים כל השנים האלה.

הוא הראה לי כל כך הרבה דברים.

נכון, אני לא יודעת מה היה הרגע המדוייק שבו הוא אימץ אותי לחיקו,

אבל זה גם לא משנה.

אני יודעת שאני בידיו.

אני רוצה להיות דומה לו,

אני חושקת להכיר אותו יותר,

אני רוצה להלל אותו.

אני רוצה להגיע למצב שאני לא אתבייש בשמו.

אני זקוקה לחכמה שלו.

ראשית חכמה - יראת ה'.

ו-וואו, הוא כזה גדול.

כל השנה האחרונה בין כל הייאוש הזה - תמיד, אבל תמיד היו ניצוצות של אלוהים.

הוא מעל הכל.

אני אוהבת אותו.

אני חושקת בקרבתו.

אני מייחלת למלכותו.

להיות קרובה אליו ולחסות בצל כנפיו.

להבין כי טוב חסדו מחיים.