My journey to heaven So take me as You find me, All my fears and failures, Fill my life again. |
| 8/2014
קצת משתגעת מישהו פה מכיר את ההרגשה הזאת שכל דבר שהיה חשוב לו פעם מאבד את המשמעות שלו פתאום? אם זה חלומות ושאיפות לעתיד, אם זה הישגים שהגיע אליהם בעבר והפכו אותו למי שהוא, אם זה קשרים עם אנשים שאתה כבר לא יודע מה לעשות עם זה. מישהו פה מכיר את ההרגשה הזאת שכל דבר שהוא נוגע בו פשוט נהרס? ואתה פשוט לא מבין למה זה קורה. וההרגשה המגעילה הזאת כשמסתכלים אחורה ופשוט לא מבינים למה כל כך היה אכפת לך פעם? למה כל כך השקעת? למה כל כך ניסית? כי בסופו של דבר אחרי חודשיים מסכנים הכל כאילו נמחק, איבד את משמעותו. ואת חזרת ואת שקופה וכל מה שקרה עד עכשיו חסר משמעות. ואת יודעת שזה לא באמת נכון. שאלה בסה"כ מחשבות מטומטמות שלך, ואלה דברים שאנשים מבחוץ ממש לא רואים ככה. אבל את לא באמת יודעת מה לעשות עם החיים שלך. ואת צריכה עזרה אבל כואבת מד כדי לבקש אותה וכדי לקבל אותה. ואת תוהה אם בכלל יש תקווה. והעשן השחור הזה שאופף אותך כבר די הרבה זמן רק הולך ומתכהה. והכל חרא ואף אחד לא יבין. אף אחד לא יכיר את ההרגשה הזאת. את לבד במערכה. ואת מתה שזה ייגמר כבר. אבל את גם חתיכת מטומטמת כי את מאמינה באלוהים ותקווה אמורה להיות בך בילט אין. אלוהים, הצילו.
| |
|