לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

My journey to heaven


So take me as You find me, All my fears and failures, Fill my life again.

Avatarכינוי: 

בת: 31

Google:  Stacy2710

תמונה



פרטים נוספים:  אודות הבלוג

הבלוגים הקבועים שלי
קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2011    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2011


אז חזרתי עכשיו לנשר אחרי שלושה שבועות בבית..

וכמה שרציתי לחזור כבר עכשיו אחרי שחזרתי אני רוצה הביתה.

אני אוהבת את אמא שלי,אני אוהבת את המשפחה שלי,

אני אוהבת את סבא וסבתא - שמי יודע מתי יצא לי לראות אותם שוב?

שלא תבינו לא נכון, אני אוהבת את נשר,אני נהנת מהעבודה שלי כאן, אני אוהבת את הילדים שאני עובדת איתם, אני אוהבת את העבודה במתנ''ס בערב...

אבל עכשיו כשחזרתי צפו גם הסיבות שבגללן רציתי הביתה.

נכון, מה שלא הורג אותך מחשל אותך,

ונכון, בצבא יותר קשה, ואני בחרתי להיות כאן,

אלוהים - עזור לי..

נכתב על ידי , 29/10/2011 23:07  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של liliya dror ב-2/11/2011 14:43
 



כמה עדכונים מהזמן האחרון...


ביום חמישי הייתי עם ו' באסיפה מיוחדת של הקהילה של אמא שלה. זו הייתה בעצם אסיפה של כל הקהילה - כל הסניפים התאספו יחד (ת''א,אשדוד,קריית ים..). זה היה קצת-הרבה מוזר.. קהילה פנקוסטאלית..כיסוי ראש,לשונות,הלל שונה לגמרי (הספר החום של הרוסים..סוג של..),הקפדה על לבוש תקני, ודברים כאלה. ילדה אחת שאלה אותי למה יש לי טבעת ואמרה לי שזה אסור לפי הכתובים. (לא נכון!!!!!פשוט לא נכון!). מה שכן פגשתי את ד',שהייתי מדריכה שלה בקיץ והיא ילדה מקסימה כ''כ והיה כיף לפגוש אותה. היה גם נחמד עם כל הילדים הקטנים באוטובוס והשאלות שהם שאלו אותי.

כשחזרתי הביתה קצת רבתי עם ו' כי היא אמרה שאני שופטת את הקהילה שלה ולא נותנת לה הזדמנות - מה שלפי דעתי ממש לא נכון!אני חושבת שהייתי די פתוחה - והיא הייתה יותר ביקורתית ממני.

אח''כ יצאתי לריצה עם ר' וסיפרתי לה הכל,והתחלתי לדבר איתה על ההבדלים בין הזרמים,דילמות תאולוגיות וכאלה..בדרך פגשנו את א',ו',ע' וע'. ע' וע' קפצו עליי בחיבוקים ונשיקות ור' טענה שא' וו' היו די אדישות/קרות כלפיי..אולי היא צודקת.. אני באמת כבר לא יודעת מה לחשוב.

למחרת חשבתי שאני אשב בבית כל הסופ''ש ואשתעמם/אתבאס ואז נ' שלח לי הודעה ואמר שהוא ואחיו נוסעים למסיבת גיוס של י' בכרמיאל ושיש מקום..אז הצטרפתי אליהם והיה ממש כיף לפגוש את כל הצפוניים שם..ודיברתי עם ע' על כל הקטע של מתנות הרוח,ועדיין יש לי שאלות,ושאלות חדשות..אבל אני מאמינה שאלוהים יספק את התשובות. עם נ' דיברתי על כל הנושא של כיסוי ראש בזמן תפילה. הוא הזמין אותי להצטרף לקהילה שלהם למחרת.

הרבה אנשים זיהו אותי מהפייסבוק D: ממש משעשע שאנשים מזהים אותי מהפייסבוק כל הזמן.

בכל מקרה אני מרגישה שביומיים האלה די התחברתי עם נ' בתור אח..

למחרת הייתה הקהילה של כרמיאל והיה ממש נחמד. הרבה זמן רציתי לשמוע על המשמעות הנבואית של חג סוכות וזה די עשה לי סדר בראש. וגם ראיתי אחת שאני מכירה מהקבוצה אבל לא יצא לנו לדבר :(

אחרי זה נסענו לר''ג ונשארתי אצל המשפחה של נ'. דיברתי עם אחיותיו שאת אחת מהן הכרתי ועל השניה רק שמעתי, וגם הכרתי את ההורים שלו.

בערב הלכנו לקהילה וזה היה באמת אדיר. קהילה ישראלית שמתעקשת להיצמד לעקרונות של התנ''ך,הלל מהספר החום,חצאיות וכיסויי ראש,ממש יהודי כזה.בדיוק מה שחיפשתי. אני מתפללת שאלוהים יתן לי את האפשרות להישאר שם.

אז זהו..זה הסיכום של הימים האחרונים ובקרוב חוזרים לנשר (עדיין לא יודעת מתי)

ואיזה כיף זה שאני בידיים של מושיעי :)

נכתב על ידי , 23/10/2011 17:17  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Stacy2710 ב-24/10/2011 12:19
 




בדרכים רבות הלכתי
לחפש קורטוב אמת
לא הססתי מלנגוס בו
במעדן החטא
לא מצאנו את עצמנו
אין עוד טעם לכחש
התרבות הזאת לא לנו
כי בלבנו אש

ואני הקטן
השפל שבין כולם 
עומד פה נרעש ונדהם
ואני הקטן
האחרון שבעם
עומד פה נרגש ונפעם

כי אתה קדוש 
ושמך קדוש
קדושים כל יום 
יהללוך סלה


בכלה נפסד החומר
נחש החוש עוד משקר
כשעוצמים את העיניים
סוף האמת להתבאר

וקשה לתפוס בשכל
גם הדמיון פה מאכזב
אבל יש שליט לעסק
ואותנו הוא אוהב

ואני הקטן
השפל שבין כולם 
עומד פה נרעש ונדהם
ואני הקטן
האחרון שבעם
עומד פה נרגש ונפעם

כי אתה קדוש 
ושמך קדוש
קדושים כל יום 
יהללוך סלה

 

 

 


שומעת כ''כ הרבה דברים,

רואה כ''כ הרבה דברים,

שואלת שאלות,

ומחפשת תשובות.

מה היא האמת?

נכתב על ידי , 15/10/2011 21:22  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



אז ככה זה כשאין בועה יותר...


ציניות,עקיצות,ירידות.

לראות את האיוונט ההוא בפייסבוק ולגחך.

לראות את התמונות ולשמוח שלא הייתי שם.

מצד שני להתבאס,

כי אני מתגעגעת לתקופה שאהבתי את זה,

אני מתגעגעת לאנשים שאהבתי,

עד שהתנפצה לי הבועה.

הייתי רוצה להיות שם,

אבל לדעת שאני כבר לא יכולה,

גם מבחינה פיזית - אני הרי בנשר,מפוצצת עבודה...

אבל גם מבחינה נפשית - קשה לי לראות את האנשים האלה,

עכשיו כשאני רואה אותם באור אחר.

זקוקה לאהבה לאנשים האלה,

זקוקה למחילה לאנשים האלה,

זקוקה לרחמים לעצמי ולאחרים,

זקוקה לסבלנות והבנה שכולנו אנושיים,

אני רוצה את התמימות שלי חזרה...

כמובן שיש את אלה שאיתם זה שונה.

אבל הפחד הגדול שלי הוא:

האם זה הדדי,או ששוב אתאכזב?

 

 

עברנו חודש בנשר בלי משכורת.צריכה לחזור לשם ביום ראשון ואין לי את הכסף לנסיעות.

נכתב על ידי , 12/10/2011 12:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





8,976
הבלוג משוייך לקטגוריות: סטודנטים , מתוסבכים , האופטימיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לStacy2710 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Stacy2710 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)