My journey to heaven

אני לא אתן לזה לחזור על עצמו.

לא עוד עצב.

לא עוד ייאוש.

לא עוד נפילה לתהום הזאת,

לכבלי הדיכאון.

אני אנצח

בעזרת ישוע

אשתמש באמת החגורה על מתני,

כששריון הצדק הוא לבושי,

ורגליי נעולות,נכונות לבשורת השלום,

כן,את בשורת השלום אני צריכה עכשיו...

אשא את מגן האמונה (!!!) אשר בו אוכל לכבות את כל (!!!) חצי הרע הבוערים
בכל תפילה אתפלל תמיד ברוח

לא בחיל ולא בכוח,כי אם ברוח ה'

סור ממני השטן,כי לא תוכל למי שעומד בצד שלי

אקח את כובע הישועה

ואת חרב הרוח - שהיא דבר האלוהים

אשקוד בתפילתי

ואתמיד בתחינתי בעד כל הקדושים

עידוד...שלום...אהבה...אמונה...חסד...

אהבה שלא תדעך

אני צריכה תפילה.

 סוֹף דָּבָר, חִזְקוּ בָּאָדוֹן וּבְכֹחַ גְּבוּרָתוֹ. 11 לִבְשׁוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים לְמַעַן תּוּכְלוּ לַעֲמֹד נֶגֶד נִכְלֵי הַשָּׂטָן; 12 כִּי לֹא עִם בָּשָׂר-וָדָם מִלְחָמָה לָנוּ, אֶלָּא עִם רָשֻׁיּוֹת וּשְׂרָרוֹת, עִם מוֹשְׁלֵי חֶשְׁכַת הָעוֹלָם הַזֶּה, עִם כֹּחוֹת רוּחָנִיִּים רָעִים בַּשָּׁמַיִם. 13 עַל כֵּן קְחוּ אֶת מְלוֹא נֶשֶׁק הָאֱלֹהִים, לְמַעַן תּוּכְלוּ לְהִתְנַגֵּד בַּיּוֹם הָרָע, וְלַעֲמֹד לְאַחַר עֲשׂוֹתְכֶם אֶת הַכֹּל. 14 עִמְדוּ כְּשֶׁהָאֱמֶת חֲגוּרָה עַל מָתְנֵיכֶם (שמות יב' יא'//ישעיהו יא' ה') וְשִׁרְיוֹן הַצֶּדֶק לְבוּשְׁכֶם,(ישעיהו נט' יז') 15 וּכְשֶׁרַגְלֵיכֶם נְעוּלוֹת נְכוֹנוּת לִבְשׂוֹרַת הַשָּׁלוֹם.(ישעיהו נב' ז') 16 עִם כָּל אֵלֶּה שְׂאוּ אֶת מָגֵן הָאֱמוּנָה אֲשֶׁר תּוּכְלוּ לְכַבּוֹת בּוֹ אֶת כָּל חִצָּיו הַבּוֹעֲרִים שֶׁל הָרָע. 17 וּקְחוּ אֶת כּוֹבַע הַיְשׁוּעָה וְאֶת חֶרֶב הָרוּחַ, שֶׁהִיא דְּבַר הָאֱלֹהִים. 18 בְּכָל תְּפִלָּה וּתְחִנָּה הִתְפַּלְּלוּ תָּמִיד בְּרוּחַ. שִׁקְדוּ בִּתְפִלַּתְכֶם וְהַתְמִידוּ בִּתְחִנָּה בְּעַד כָּל הַקְּדוֹשִׁים 19 וְגַם בַּעֲדִי, שֶׁתִּנָּתַנָּה לִי מִלִּים וּבְאֹמֶץ לֵב אֶפְתַּח פִּי לְהוֹדִיעַ אֶת סוֹד הַבְּשׂוֹרָה, 20 אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ אֲנִי שַׁגְרִיר אָסוּר בִּכְבָלִים, וַאֲדַבֵּר בְּבִטָּחוֹן כְּפִי שֶׁעָלַי לְדַבֵּר. 21 רְצוֹנִי שֶׁתֵּדְעוּ גַּם אַתֶּם מָה הַנְּסִבּוֹת שֶׁאֲנִי נָתוּן בָּהֶן וּמָה אֲנִי עוֹשֶׂה; לָכֵן טִיכִיקוֹס, הָאָח הֶחָבִיב וְהַמְשָׁרֵת הַנֶּאֱמָן בָּאָדוֹן, יְסַפֵּר לָכֶם הַכֹּל. 22 שָׁלַחְתִּי אוֹתוֹ אֲלֵיכֶם לְמַטָּרָה זֹאת, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ מָה הַמַּצָּב אֶצְלֵנוּ וְהוּא יְעוֹדֵד אֶתְכֶם. 23 שָׁלוֹם לָאַחִים וְאַהֲבָה עִם אֱמוּנָה מֵאֵת אֱלֹהִים הָאָב וְהָאָדוֹן יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ. 24 חֶסֶד עִם כָּל הָאוֹהֲבִים אֶת אֲדוֹנֵנוּ יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ בְּאַהֲבָה בִּלְתִּי דּוֹעֶכֶת.

אל האפסים ו'

השאלה שנשאלתי-   אם
מישהו היה אומר לך, "אין כל קשר בין ישע' נ''ג והמשיח. זה די ברור שהפרק הזה מתייחס
לישראל כעבד ה' באופן קולקטיבי."איך היית מגיב?

התשובה-

בישעיה נ''ג פס' 9 כתוב:''על לא חמס עשה,ולא מרמה בפיו''
כלומר-שאותו העבד המתואר בפרק הוא צדיק.
חמס=קלקול והשחתה בחומר או ברוח.
אם נפתח את משלי ג' 31-35 נראה פירוט ל''דרכי חמס'':
נלוז(עיקש,עקום ונסתר),רשע(העושה רע בשפע),לץ(המזלזל ולועג לאנשים ולערכים),כסיל(השונא
דעת)

הבה נבחן את עם ישראל.

בישעיה ל' 12 מדבר אלוהים לבנ''י לאחר שרצו לרדת למצרים:''יען מאסכם בדבר
הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו'' – עם ישראל בוטח בדבר הנלוז.

במלכים א' 46-47 מתפללים שלמה והעם ואומרים:''חטאנו
והעוינו,רשענו...ואין אדם אשר לא יחטא'' – הם מודים שהטבע שלהם חוטא ורשע.
(עוד פירוט על דרכי רשע ניתן למצוא כאן http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%A8%D7%A9%D7%A2_%3D_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A9%D7%94_%D7%A8%D7%A2_%D7%91%D7%A9%D7%A4%D7%A2)

עם ישראל כלצים – מזלזלים ולועגים לאנשים וערכים.

משלי י''ג 1:''בן חכם
מוסר אב,ולץ לא שמע גערה''.כלומר-הלץ לא יקבל ולא יקשיב ולא יחכים מגערות של
אביו.

אלוהים מתייחס לעם ישראל כאל בניו (''הוי בנים סוררים...'' ישעיה ל' 1
''הביאי בניי מרחוק ובנותיי מקצה ארץ...'' ישעיה מ''ג 6 ודוגמאות נוספות)
האם בני ישראל שומעים את גערות ה'?
לאורך כל התנ''ך ניתן לראות מעגליות חוזרת-
אלוהים נותן חוקים>עמ''י מורדים בה'>ה' מעניש אותם ע''י עם אחר>עמ''י
חוזרים בתשובה>ה' מושיע>שנות שקט>עמ''י שוב מורדים בה' ולא לומדים את
הלקח שלהם.

בחינה עצמית- האם אני כסיל?
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9B%D7%A1%D7%99%D7%9C_%3D_%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%90_%D7%93%D7%A2%D7%AA
היחס להורים ''בן חכם ישמח אב,ובן כסיל תוגת אמו'' משלי י' 11.אפשר לחזור לסעיף
הקודם ולראות שעם ישראל מאכזב את ה' במעשיו.

מהפסוקים האלה הבנו שעם ישראל לא יכול להיות צדיק,עם שלא עשה חמס כי
לאורך כל ההיסטוריה עם ישראל מתנהג בליצות,כסילות,נליזות,ורשע.

אז מי הוא אותו האדם שעליו מדבר הטקסט?

אשמח לתגובות :)

את/ה!
כן, זה/זו שקורא/ת את השורות האלה עכשיו.

המשיך/י לקרוא,כי שורות אלו נכתבו במיוחד בשבילך!

רציתי להגיד לך
שאת/ה כל כך כל כך חשוב/ה!

כל כך אהוב/ה!

נבראת למטרה מסוימת,

אלוהים,הגדול העליון והנורא,יצר אותך במו ידיו,

נפח את רוחו בך בנשיקה מפיו ישירות לפיך,

את/ה כל כך יקר/ה לו

יש לך מטרה לחיים,

סיבה לשרוד את היום הזה,

וגם כשנראה לך שהכל אבוד,

שאין לך חברים,שאת/ה לא רצוי/ה,ואין לך שום משמעות,

זה כל כך לא נכון!

אני יכולה להעיד מניבוני,שמהזמן הכי קשה שאת/ה עובר,יצמח משהו יפהפה!

החזיק/י מעמד רק עוד קצת!

אלוהים יחולל נסים ונפלאות דרך הזמן הקשה שאת/ה עובר/ת.

וגם כשקשה לך כל כך,

תפנה/תפני אליו.

גם אם זה נראה לך טיפשי,ואת/ה לא מאמין/ה באלוהים בכלל,

מה יש להפסיד?

אני מבטיח/ה שזה יקל עליך לפחות קצת...

את הכאב,הסבל,הגעגועים,והבדידות.

מישהו למעלה נוצר את דמעותייך.אכפת לו.

התעודד/י!

אז החלטתי להעלות אותה על הכתב...והבלוג שלי הוא מקום נפלא לפרסם אותה :)
אני עוד אעשה בה שינויים...אוסיף דברים,אפרט יותר,ולאלוהים יש תוכנית שלמה לחיים שלי אז יש הרבה דברים להוסיף עוד כמה שנים :)

ההורים שלי ניסו כל מיני דברים,בין היתר הלכו לכל מיני מכשפות,טקסים פרבוסלביים,וכד' אבל שום דבר לא עזר,להפך,המצב רק הוחמר.

ככה
נמשכו החיים שלי עד גיל 5 בערך.הגעתי לגן חדש והתחברתי עם ילדה שהמשפחה
שלה הייתה משיחית.היא הפכה לחברה הכי טובה שלי והמשפחה שלי התחילה ללכת
לקהילה והוריי קיבלו את ישוע.ערב אחד הייתי ממש חולה (חום של 40 מעלות+)
וההורים של אותה הילדה באו אלינו הביתה והתפללו בשבילי,והחום ירד במהירות
:)

בגלל שאבא שלי יהודי החלטנו לעלות כעבור שנה לארץ.

גרנו 5 שנים בפ''ת ששם הלכנו לקהילה רוסית.

באותה
תקופה ההורים שלי נטבלו בירדן (זו לא טבילה לנצרות,יש לה משמעות סמלית כמו למקווה) ובשבילי זו
הייתה תקופה של ללכת לקייטנות משיחיות,ללמוד על אלוהים בקהילה,וכד'

הקטע המצחיק שהחלק ההוא בחיי,של פ''ת,אני כמעט לא זוכרת ממנו.החיים האמיתיים שלי התחילו כשעברתי לאריאל,לפני 7 שנים.

באריאל
גיליתי שיש הרבה ''נוער'' (כולנו היינו עדיין קטנים אז) ממשפחות משיחיות
והתחלתי ללכת לקבוצת נוער המשיחית פה.מסיבות מסוימות הפסקתי אחרי כמה
חודשים.מעשה שאני מצטערת עליו :\

המשכנו לנסוע לקהילה בפ''ת ואני המשכתי להגיע לקייטנות משיחיות.

אני
זוכרת קייטנה בקיץ שבין כיתה ח' לט' שהשפיעה עליי בצורה חזקה,וגם בקהילה
דיברו איתנו על לתת את החיים שלנו לישוע באותו זמן.בקיץ ההוא התפללתי תפילה
פשוטה ואמרתי לאלוהים שאני מקבלת את ישוע בתור המשיח שמת בגלל חטאיי
והודתי לו על כך.זו הייתה אמונה תמימה של ילדה באותו זמן.

שבועיים לפני יום הולדתי ה14 נטבלתי גם אני.

לכאורה החיים שלי המשיכו באותה צורה עד הקיץ,בקיץ אחרי קייטנה נוספת לנוער אלוהים התחיל לפעול בצורה חזקה.אני זוכרת שהתפללתי גם אז...

כיתה י'- באותה שנה התחלתי ללכת לכנסי נוער,וחזרתי לקבות נוער של אריאל,והחיים שלי ממש התחילו להשתנות.

דרך כל אירוע שעברתי אלוהים שינה בי עוד משהו,ולימד אותי עוד משהו,ומערכת היחסים האישית עם אלוהים ממש התחזקה.

אלוהים לימד אותי כל כך הרבה!הוא לימד אותי מה זה אהבה אמיתית,מה זה שמחה אמיתית ושלום שלא תלויים בנסיבות,הוא לימד אותי לבטוח רק בו ולא באנשים,והוא לימד אותי שהוא לעולם לא יאכזב אותי,וימשיך לאהוב אותי בכל הנסיבות...הוא הראה לי את התוכניות שלו לגביו:כל אותם החלקים בחיי שהוא רוצה להוציא-גאווה,שיפוטיות,ביקורתיות,חוסר אהבה (לאחרים ולעצמי והכי חשוב-לא מספיק אהבה אליו),והוא גם הבטיח שביום בו יקח אותי אהיה מושלמת ומוכשרת לכל מעשה טוב.

עכשיו,כשאני חיה בישוע והוא בי,אני כבר לא חייבת להיות האדם הישן,אני לא חייבת לחטוא ולהרוס כך את חיי,ולהרוס אחרים.

כרגע אני חיה פה בעולם,ויש בי יותר מדי חסרונות,אבל אני יודעת שאלוהים ישנה אותי.

השינוי הזה ממשיך גם עכשיו וימשיך לנצח :)

אני חיה בארץ שבה האדמה ספוגה בדם ילדיה,

בארץ בה אמהות קוברות את בניהן-לפעמים אפילו לפני שהן קוברות את בעליהן,

בארץ בה למות למען המולדת זו זכות וגם חובה,

בארץ בה זן גאווה להקריב את החיים,

אני חיה בארץ משוגעת,

יש לי חברים הנמצאים בסכנת חיים יום יום,

אבל אני גם יודעת,

שאין לי ארץ אחרת,

ואני מחכה בקוצר רוח לרגע שבו גם אני אדרש להגן על ארצי.

אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת
אל עורקי אל נשמתי
בגוף כואב
בלב רעב
כאן הוא ביתי.

לא אשתוק כי ארצי
שינתה את פניה
לא אוותר לה אזכיר לה
ואשיר כאן באוזניה
עד שתפקח את עיניה.

ולזכר אלה שלא יחזרו:

קודם כל-בכי זה ממש משחרר.

במיוחד כשבוכים בגלל כל דבר בערך :]

הוכחה לכך שאת משוגעת- את קוראת בנייך ציון ובוכה.

התפללתי,וזעקתי לאלוהים,וחשבתי על זה הרבה,והקשבתי למוזיקה,

ואלוהים פשוט שמע את התפילה שלי,את התחנונים והזעקות,

והוא נתן לי שמחה,שלום,ואהבה

הוא שפך עליי את רוחו,

והוא אמר לי שיש לי את החברים שלי,

שלא חייבים להיות החברים שלה,

ויש לי את האנשים שאוהבים אותי,

ואת האישיות המיוחדת שלי,

ואני כל כך יקרה בעיניו,

והוא יודע את המחשבות שהוא חושב עליי,

ואלה מחשבות של שלום ולא לרעה לתת לי אחרית ותקווה.

והבעיה הזאת לא תחזור על עצמה יותר,

לא בכוח שלי אלא בגבורתו.

בחולשתי הושלמה גבורתו.

אלוהים מדהים.

לי שלום בנפשי :)

וואו,זה כל כך מגניב שאלוהים הוא מעל הנסיבות,

זה כל כך מגניב לחוש שמחה ושלא תלויה במצב שאני נמצאת בו,

ולאהוב למרות שנפגעתי,

ולחוש את השלום הזה.

ולבכות זה שיא המגניב,

כי דרך הכאב הזה,והחומות הממומטות אלוהים פועל.

וואו.

לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות

כל כך אוהבת אנשים מסוימים,

כל כך מתגעגעת לאנשים מסוימים,

כל כך רוצה לראות אנשים,

ואז מגלה שזה לא הדדי.

כאילו,הגעתם עד לחור שאני גרה בו,

למה לא לקפוץ להגיד שלום?
למה לא ליצור קשר כלשהו?
ואז אני מגלה שהייתם פה דרך הפייסבוק...

הפייסבוק הזה הורס לי את החיים

ורגשות הקנאה צפים שוב...

באמת שזאת הפעם החמישית בערך שזה קורה השנה

וזה כל כך כואב,

וכל כך מעליב...

למה היא כן ואני לא?
במה אני שונה שלא מגיע לי חברים?
זה כל כך מעצבן

ושוב צפה לה ההרגשה שלאף אחד לא אכפת ממני

ושוב אני יושבת כמו פאטתית מול המחשב,

מקלידה במרץ,ברקע נשמעת מוזיקת הלל מיוטיוב,

ושוב אני בוכה בטירוף.

תבטיחו לי שבפעם הבאה שתהיו באריאל או בסביבה תקפצו לבקר,טוב?

ולמה הלא מאמינים כן עושים את זה והמאמינים לא?