כל-כך רציתי לדחות את השיחה הזאת, כמה שיותר...
כל-כך פחדתי ממנה. וגם ידעתי שככה זה יהיה.
אבל אני גם יודעת שלא הייתה דרך אחרת.
כי לפעמים כשאתה אוהב מישהו אתה צריך לבוא ולהגיד לו את כל האמת בפנים. גם אם לא נעים לשמוע אותה....
וזה קשה לשבת ולהגיד דברים כאלה, ולראות איך אתה גורם למישהו שחשוב לך להתעצבן, לבכות...
תודה לאל שלא הייתי שם לבד, אחרת לא יודעת מה הייתי אומרת...
אני רק מקווה שאחרי כל זה יצא משהו טוב, שהיא תדע לקחת את זה למקומות הנכונים, לעזור לעצמה.
רק שלא ימשיך להיות כמו שהיה.