לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


בכל יום זורחת אותה שמש ובכל יום היא שמש חדשה.

Avatarכינוי: 

מין: נקבה

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


6/2022

אי נוחות באיזור הנוחות.


 

בין ארבעת הקירות שלי

אפשר לנשום

מצמרת הראש עד קצות האצבעות

כל כך נעים שמעכשיו רק בזה

אני בוחרת

 

ואם אפשר לנשום

אפשר גם לצרוח

בכל הכח

אם מישהו יבהל

אז ארגיע אותו

והכי יפה יהיה

אם נצרח ביחד

כל אחד בין ארבעת הקירות שלו

 

אנשים על גבי אנשים

מסודרים בקוביות

וצועקים

כל אחד מהקופסא שלו

כמה ביחד אפשר להיות

כשאנחנו לבד

 

אולי אם הייתי יודעת

שיש מי שזועק יחד איתי

אפילו בדיוק באותה השניה

הייתי שואבת מזה נחמה מטופשת

 

אבל אני לא מתייאשת

סך הכל מתאוששת

מדפוסים ישנים

שורשים שנטעו

אנשים אחרים

מחשבות שהגו

כאלה

מהמאה הקודמת

 

יכול להיות מרגש נורא

להוביל אחרת

לשמוע תקרת זכוכית

נשברת

 

נכתב על ידי , 12/6/2022 22:29  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זיכרון רחוק, מר מתוק.


זה ערב אחד כשאנחנו כבר עמוק בתוך הטיול.

אני בכעסים עלייך, ללא סיבה.

מתוסכלת שלא תכננת את הכל כמו שצריך.

אנחנו במלון די עלוב ברומא ואני מאשימה אותך שלא סגרת כלום בזמן.

אני יוצאת מהמקלחת עם חלוק ונשכבת על המיטה ורק רוצה לבכות.

את מתחילה ללטף לי את הירכיים ומטפסת אליי למעלה.

לא בא לי בכלל ואת הרגזת אותי כל היום.

אבל אני לא אומרת כלום ואת ממשיכה לעלות.

אני עם הראש לתוך הכרית. בא לי לצעוק כל כך.

האצבעות שלך כבר בתוכי ואני שוכחת מהכל וזזה על היד שלך.

מתמלאת צמרמורת עדינה ואת מגבירה את הקצב.

אני עדיין עם הראש בתוך הכרית, כולי מתנשפת, ואת רק מזיזה את היד שלך באדישות.

אני רועדת עלייך בטירוף, כמעט ומסופקת.

ואת מוציאה את היד שלך.

כאילו הוכחת איזו נקודה.

"תתלבשי" את אומרת לי, "בואי נלך לאכול" לפני שיסגרו המסעדות.

ושבוע אחרי זה חזרנו לארץ ונפרדנו.

 

כשאני מספרת עלייך, אני אומרת שזו הפרידה הכי טובה שהייתה לי.

התפתחתי וצמחתי למקומות אחרים.

ואני יודעת שגם לך טוב ואת בזוגיות ארוכה שמכבדת אותך הרבה יותר ממה שאני אז ידעתי.

לפעמים אני תוהה איך היה אם היינו נשארות יחד.

אם הייתי נותנת לך להיות האבירה שלי.

אם הייתי מספיק פנויה וקשובה.

אולי היינו יכולות להיות עכשיו, משפחה.

כי נראה לי שאהבת אותי באמת.

והיו לנו חלומות ממש יפים יחד.

 

יש כאלה שאוהבים אותי גם עכשיו.

אבל לא כמו שאת אהבת.

נכתב על ידי , 9/6/2022 02:31  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 






© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לPretty me אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Pretty me ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)