פצעים ונשיקות

[10.11.2007]

ישבתי שם בסרט, והיו לי כ"כ הרבה מילים בראש

כאילו אם רק היה לי דף ועט הכל היה נשפך

בעצם

יש לי המון דברים בראש כבר כ"כ הרבה זמן. אבל משום מה אני דוחה את הכל

כאילו מפחדת לכתוב

לכתוב על סבא

על המחשבות על החיים

על המצב

שלי

של המדינה, של החברים

ירד גשם היום, גשם ששטף ממני את כל הלילה המפרך של אתמול. המוזיקה הייתה מעולה, האנשים...... אבל כאילו משהו עוצר מהם מלהנות, פעם.... היינו רוקדות

והיום? היום כל אחת עסוקה בעצמה

היא חושבת שיש לה משהו

היא לא נהנת ממועדונים כי חבר שלה לא אוהב את זה

והיא.... היא פשוט רוצה להנות אבל משהו תמיד תמיד עצר אותה

ואני?

אני נהנתי....... אבל הם לא

הם עוצרים את עצמם.

אם הייתי מחפשת את החושך בתמונה הזו בראש שלי, שמונים אחוז היה חושך. כל השאר היה כתום שקיעה.... אש רגועה כזו. אולי אפילו קצת אפור.

הייתי רוצה חברים שיודעים להנות

שאני יוכל להנות גם

אבל זה לא תוכנית כבקשתך.

הייתי רוצה גוף של כוסית, בטן חלקה ושטוחה

יריכיים מוצקות ושמנמנות

פנים חלקות מכאב ומפצעי סרטן

הייתי רוצה אושר

חלקיקי אושר.

הייתי רוצה בחור שלא ירצה רק את הגוף שלי, שירצה לדבר על הא ודא... שירצה לשכב ולבהות אחד בשניה.

הייתי רוצה המון, אבל מה שיש זה גם טוב.

לב מפלסטיק

נובמבר וקר.....................