כן. זו מעין הזיה. פנטזיה. חלום שאני לא מרשה לעצמי לצאת ממנו.
מי כבר יכול יותר ממני להבין את הטקסט הזה...
המילים הללו שרק עכשיו אני יודעת איך להתייחס אליהן.
בדיוק אותה תחושה. אותו גל אושר.
אותו זיכרון.
ואני כן מאושרת, וכן טוב לי, וכל זה בגלל שאני נותנת לעצמי להיות עצמי ולא אף אחת אחרת.
אני מרגישה כל שנייה באוויר עכשיו, ולא, אני לא אתן לה להתבזבז.
-
היי, מלאך ושטן, התשוב לעצור את הזמן?
דברים שרואים מכאן לא רואים משם.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
