שמישהו יסביר לי כבר למה אני כל כך מלאת שנאה כלפי העולם הזה ?
כי נמאס לי כבר. נמאס לי שאני חושבת שטוב לי ואז בסוף אני שוקעת שוב ברגשות שליליים. לא מצליחה להחזיק את עצמי למעלה.
מה עובר עליי?
אולי פשוט יש בי יותר שנאה מאשר אהבה. ועד שבאה קצת אהבה שיכולתי להתנחם בה ולדעת שטוב לי להרגיש ככה ושאם ארצה או לא ארצה, האטימות שבי תתפורר,דווקא את אותה אהבה הפכתי לשנאה. אני לא יודעת איך אני מצליחה לעשות את זה בכל פעם מחדש.
זה פשוט כבר כואב מידי בשבילי להרגיש לבד עכשיו, להרגיש את כל הכעס הזה בתוכי שאני לא יודעת איך להעלים, שאין שום דבר אחר שמצליח לשנות את זה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
