אני לא יודעת מאיפה להתחיל עכשיו, באמת שלא. פשוט מצאתי את עצמי יושבת בבוקר ונזכרת בדף הזה שלי שעוד קיים ובכל המחשבות הישנות שלי ששמורות פה, ובכל הרגשות שלי, שחלק כבר שכחתי וחלק עוד מלווים אותי. אני מרגישה צורך להסביר לעצמי את כל מה שעובר עליי בתקופה, את עידן ואת אלון, את המוסיקה והרסיטל, את הלימודים והמגמה, ואת זה שהכל מתחבר כל כך אחד לשני. איך שהמצב רוח שלי כל כך רגיש ושלפגוע בי זה הכי קל בעולם, ומי באמת החברים שלי ומי לא.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
