לא היה לי מושג לשנייה
שהייתה זאת התחלה של דבר כה נפלא.
לרגע לא עברה במוחי מחשבה
שבך ארצה לגעת עוד ועוד בכל דקה,
בכל שנייה,
אליך לא הייתי מוכנה,באת אלי מחשיכה,
נכנסת לחיי בהפתעה בלי שום התראה...
הייתי בטוחה שאלה היו סתם לילות של תשוקה,
של מגע,כיף והנאה..
הייתי בטוחה שלא אחזור,לא ארגיש שוב את גופך,
שאני אסע ואתה תמשיך בדרכך,
אך ההרגשה החזירה אותי לחיבוקך,
החזירה אותי שוב למיטתך.
ובכל פעם שהלכתי-חזרתי,
ובכל פעם שהרגשתי זרמתי,
ולמרות שקצת פחדתי נשארתי,
ולמרות שרעדתי,נרגעתי.
בלי ששמתי לב אליך במהרה נקשרתי,
ופתאום ממך התרגשתי,
את פנייך ליטפתי ובעינייך הסתכלתי,
ועינייך היו עצובות,הסתקרנתי,
אותן רציתי למלא באושר,אז שוב באתי.
באתי ואיתך אני רוצה לחוות הרבה רגעים,
רגעים שיישארו בזיכרונך,
שיישארו בליבך עמוק עמוק בפנים..
ההרגשה הזאת שאותי אליך החזירה,
כל כך גדלה ,כל כך הבשילה.
ההרגשה הזאת היא כבר רגשות,
שגורמות לי אותך תמיד לרצות.
כל כך פחדתי אליך משהו להרגיש,
אך הפחד אותי כל כך התיש.
וכשאני איתך אני כל כך שלווה,
עליך לכעוס לא מסוגלת לדקה,
רק רוצה אליך להיות קרובה,להביט בעינייך
ולראות
את האושר בא..
והוא ממש קרוב..