|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 איפה אתה?
להתעורר בתוך מחשבותייך,
כשעינייך בוהות בי כבר שעות.
להתכרבל בתוך זרועותייך,
ולגנוב ממך כמה נשיקות.
לראות את העולם ממשיך דרך החלון,
ולהישאר בתוך הרגע שלא נגמר.
לא להרגיש איך הזמן עובר ולשבור את השעון,
לנצל איתך כל שניה ולא לחשוב שיש מחר.
להעיף כל דבר מיותר שמתרוצץ לי בראש,
להיות מרוכזת רק בך.
לנסות את ליבך לכבוש,
ולהכנס בלי שתבחין לתוך עולמך.
לעשות לך נעים בגב אחרי שנעשה אהבה,
להתרטב כולי מהזיעה שעל גופך.
להתענג על כל ליטוף,על כל נגיעה,
לטייל עם אצבעותיי בכל הפינות שרק קיימות בך.
לעוף איתך למקומות שלא הגיוניים,
להתרגש מכל שנייה.
להגיע איתך למקומות שלפניינו לא היו קיימים,
לגעת איתך בחום של האהבה.
להבין כל תנועות גופך,
לדעת מה אומר כל מבט וכל תזוזה.
להרגיש מצומררת מכל נגיעה של ידך,
לחוות את ההנאה שלך בגופי דרך עינייך.
ללכת איתך לאיבוד בכל מקום שתבחר,
לגלות איתך חוויות חדשות.
להבין בכל יום יותר ויותר שאני ואתה זה קטע נהדר,
לעשות איתך כל היום שטויות.
למצוא את עצמי בתוך ליבך,
להרגיש מאושרת בגלל שאני שלך.
להתעורר בתוך מחשבותייך,
כשעינייך בוהות בי כבר שעות.
לגלות שאני מאחרת,
ואתה סתם חלום בלהוט.
| |
 מוקדש לבן
בהתחלה היתה זו תחושה של קסם לא נודע,של סערת רגשות מטורפת, וההרגשה הנכונה,שזה זה(סוף סוף).דמיינתי אותנו מהלכים ביער מלא פיות ופרפרים,ומלמעלה מכסה אותנו אבכת נצנצים קסומה שהפיות מפזרות מעלינו,מהלכים לנו יד ביד,כותפים פטריות ופירות,וברקע שומעים מוזיקה של הטבע,נחלים,ציפורים,רוח..מהלכים ולא חושבים,לא יודעים,רק עוד ועוד אוהבים.וככה אנחנו מהלכים ימים,והלילה לא מגיע,והשמש זורחת עליינו בחיוך,והאושר לא עוזב את ליבנו.וגם כשהלילה מגיע,והשמיים מכסים אותנו באור כחלכל,והכוכבים מציצים בנו,והרוח נושאת אותנו אל השדה הגדול, אל המקום בו נרגיש אדם אחד שלם,והירח יאיר את פניינו המאושרות ,והאדמה תחבק אותנו חיבוק גדול.ונישן שינה רגועה,מלאה בחלומות על העתיד.ולמחורת תעיר אותנו השמש עם קרניה ותפתח לנו יום חדש מלא שמחה.ושוב נתהלך לנו בנחלים,נתרחץ יחדיו במים הטהורים מלאים אהבה אליינו,הם ישטפו את גופיינו ברכות וילטפו כל חלק בנו..ונלך לנו נקיים ומחוייכים אל היום החדש,יום המצפה לנו,מחכה לנו בקוצר רוח שנתחיל אותו ונעטוף אותו באהבתיינו האין סופית. ונתהלך לנו בשדות מלאים חיטה,שיטיילו בין רגליינו,יפילו אותנו לזרעותיהם ויאהבו אותנו כל הבוקר,מקורבלים בתוכם.וכשיגיע הצהריים נמצא לנו בית קטן מעץ באמצע יער מלא קסמים,ונחליט שזהו ביתנו הקט,בו נרצה את עתידינו,בוא נרצה את חיינו.וכשיגיע הערב נדליק את האח,שיחמם אותנו ,ונשב לידו מחובקים,שקועים בלהבותיו האדומים,נהנים מחומו העוטף,מוקסמים אחד מהשניה,נותנים נשיקה ונכנסים לתוך תשוקה של אהבה,הסוחפת אותנו למרחקים,אל מקומות לא ידועים.ואז נעצום את עיניינו העייפות ונרדם אל תוך הלילה השקט. ובבוקר תעיר אותנו הזריחה מעבר לחלון,ונישב לנו על הגג הגבוה מחוקבים ונפגוש אותה ביום חדש ונפלא.ונתהלך לנו ביער ונקטוף לנו מאכלים טעימים,ונתהלך לנו בהרים הגבוהים,ונגיע לפסגות,וניגע בשמיים,שיקבלו אותנו באהבה,ונטעם מהחופש והשלווה.ויגיעו הצהריים,ויפגשנו אותנו בחיוך רחב,ויקחו את רגליינו לתוך המקום הלא נודע,לתוך מקום ללא צרה,ואנחנו נעצום את עיניינו ונירדם על ענן גדול הנודד לו בעולם.ונתעורר על חתיכת עץ קטנה בתוך ברכת מים גדולה,עם דגים זהובים בתוכה,שקופה ונעימה,שתשטוף אותנו בברכה ותשלח אותנו אל הדרך חזרה אל העולם הלא נודע,אל צמחים,נחלים,הרים,יערות,בית מעץ ואהבה.וכל זה נשמע כמו אגדה..אבל ככה דמיינתי אותנו בהתחלה...
אבל המציאות חזקה מהדמיון,ובאמת שלא היתי מתנגדת לחוות את מה שכתבתי רק שיש דברים שקורים,ואת התוכניות קצת הורסים.הכרנו וידעתי שאתה האחד,ידעתי שאתה האגדה בה אוכל למצוא את עצמי בלי חשש, בלי שום בעיה.רק שפתאום גיליתי שאתה לא יכול בלי שתיה חריפה שמשנה את האדם שבך ועושה אותך קר ולא מתחשב,אגואיסט חסר טקט ולא אכפתי.כמה הכל פתאום נשמע רע נכון?גם אני קיבלתי את הבום הזה במכה,אני עדיין מתאוששת,אבל אל דאגה,אני חזקה.ולא ידעתי שתוך 4 ימים שנכיר אני יסכים לעבור לגור איתך,ושהרעיון יהיה לא משהו.ושאני יעזוב את הדירה שלי,את העבודה שלי ואת כל החיים שלי פה בצפון ויעבור למרכז הרועש לגור עם בן אדם שאני לא מכירה.קיבלתי בום כשהבנו שזה לא ילך,כי עזבתי הכל למענך ואתה לא חשבת בכלל,וככה חזרתי הביתה.אז כן יצאנו ובילינו והיה סקס טוב והיה הכל ממש טוב.אבל שוב הרסת עם השתיה כשהינו עם החברי'ה שלך בצפון.ושוב הרגשתי לבד בין אנשים שאני בכלל לא מכירה.והרגשתי שאתה רק רץ אחרי השתיה,רק מחפש לקחת עוד ועוד לגימה,ומה איתי?לא נורא אני שוב לבד ועצובה,ולך לא אכפת.אמרת שאתה אוהב,כך לא מביעים אהבה.אז הבנתי שנתתי לך יותר ממה שהיתי צריכה,הראתי לך דברים שלא היתי צריכה לחשוף,אז חשבת שאותי כבשת,ואותי כמובן מאליו לקחת,תוך שבוע?את זה עוד לא חוויתי עם איש מלבדך,עוד תראה עד כמה אני יכולה להיות קשוחה.אני לא מאיימת אני רק מודיעה.ובלילה כשכולם פחדו,אני הרי פוחדת מחושך אני הרי חצי מסטולה ואת המתרחש בקושי מבינה,ביקשתי חיבוק-ואתה הלכת.ובבוקר כשסיפרתי את מה שעל ליבי יושב,התעצבנת,אלי מגעיל התייחסת.אז כן שכבתי שם לבד עצובה ובוכה משחקת אותה ישנה,גם אתה הית בוכה אם היתי כזאת כלבה.ומשם כבר השתיה גנבה אותך,ולא הית אתה.ואני היתי מוקפת בחברייך אבל הרגשתי שאין איש בסביבה.ונסענו הביתה והיתי אדישה,לא ממש הבנתמה בדיוק קרה, אבל באותם רגעים ממש ירד לי ממך.החזקתי את ידך,וזו לא היתה אותה תחושב כמו בפעם הראשונה,לא היתה שום תחושה,כן בשבילך זאת בעיה.כי הגענו אלי וראית את החסימה ששמתי נגדך,והבנת שבי יותר מדי פגעת,שאותי יותר מדי לבד עזבת.לא אני לא כועסת,וכרגע אני בכלל לא עצובה,כי איפה שהוא אני לא יודעת אם עוד אכפת לי ממך.אני רוצה אותך,רוצה לאהוב ולהיות שם בשבילך,אבל אתה בכל פעם הורס לי את התוכניות,פוגע ואת המציאות לא רוצה לראות.ולי לא נשאר מה לעשות,אני מחכה לך ואתה אותי לא רואה.לא אתאמץ עוד בשבילך,כמה אפשר לתת ולנסות ולקבל רק בומים ופצצות?! אז אני רוצה לראות מה תעשה בשביל בי לזכות,בשביל לי בך לגרום שוב להתאהב,רוצה לראות אם תזיז משהו בשביל לגרום לזה לקרות.כי אני בשבילך די ניסיתי, אני רוצה עוד אך לא מסוגלת עוד לכאוב.אז כן אני יודעת שמה שאני כותבת לא קל בשבילך,אבל אני מעדיפה שאת הכל תדע.זה לא שאליך כלום אני לא מרגישה,פשוט זה לא אותו רגש של אהבה ודאגות..להתהלך איתך ביער ולקטוף פטרית וסביביינו פרפרים ופיות..
| |
השלמה של שבועיים
לא כתבתי פה לפחות שבועיים וזה מדהים כמה שהכל השתנה לי מאז.אז נתחיל מזה שאת הבחור שהשגמתי העפתי מהחיים שלי בגלל שנכנסתי לסוג של משהו שדומה לקשר עם מישהו אחר.האקס ישב לי על המצפון,ולפעמים יושב לי עד היום על המצפון על המצב הבריאותי שלו(סרטן)ואמר שהיה לו ניתוח כדי שאני ירגיש ממש חרא שלא היתי שם,אבל תכל'ס אני לא יודעת אם באמת היה ניתוח וזה מרגיש לי כמו עוד שקר כדי להחזיר אותי,כן הוא הלך ממש רחוק..התפטרתי מהעבודה אחרי לילה של דמעות בגלל האקס שסיפר סיפורים על זה שהיה אצל איזה רב שאמר לו שיש עלי קללה ושאם סבלתי עד היום זה עוד כלום לעומת מה שמחכה לי,כן הוא הפחיד אותי כהוגן גם כשהוא אמר שאני אהיה עקרה בגלל כל דלקות שתן שיש לי,ולא נשכח את זה שרק בזכותי הוא יצאה מהמחלה-אני בטוחה שרבע מזה לא יצא מהפה של הרב,ואם כן אז ממתי רב מאמין בגלגול נשמות-כי לפי דבריו של האקס אני בגלגול האחרון שלי ובגלל זה יהיה לי ממש ממש קשה במשך החיים שלי.כן כן זיוני שכל שבגללם בכיתי לילה שלם ולמחורת מרוב טירוף התפטרתי כי חיפשתי בית משוגעים הכי קרוב להתאשפז בו.זו היתה טעות הפיטורים,כי נהייתי יותר לבד ממה שהיתי קודם,ולא היתה לי שום תעסוקה.בזבזתי כסף כאילו שאלוהים יכניס לי עוד ועוד,בלי לחשוב מה יהיה איתי חודש הבא.אפילו אחותי התחילה לקדוח לי שאני יחפש עבודה,כל מי שמכיר אותי ידע שזה הדבר הדפוק ביותר שיכולתי לעשות לעצמי אבל כבר התפטרתי ולא רצו אותי בחזרה אז ניסיתי להנות מהחופש סוף סוף אחרי 15 שעות עבודה ביום וחוסר חיים מוחלט,רק שהחופש הפך לפאקינג דיכאון מטורף שרק הלך ונהייה יותר ויותר כבד.ובכל התקופה הזאת התכתבתי עם עופר(הבחור שנכנסתי איתו לסוג של קשר,האמת היא שעד עכשיו לא מצאתי למה שיש בניינו את ההגדרה המתאימה,זה היה אמור להיות סטוץ רק שזה נמשך למקומות מוזרים ממש..)והוא אומנם דפק לי פוליטיקה בלי שידעתי אבל אהבתי את הפוליטיקה ואהבתי את זה שרציתי לדעת מי מסתתר מאחורי המסך במשך שבוע,אז יום אחרי שהתפטרתי החלטתי לנסוע אליו.כן אני אמיצה אני יודעת,לנסוע למישהו שגר באזור חיפה בלי לדעת או לחשוש ממנו זה קצת לא שפוי.אבל כשאני חושבת על ההוא שהגשמתי אותו,איתו זה היה רק כמה ימים וכבר הוא היה אצלי,אז כן אני עושה מעשים לא שפויים,אולי בגלל שאיפה שהוא עברתי תקופה לא שפויה.הגעתי אליו ובאמת שלא רציתי אותו אפילו בתור סטוץ,אחרי ההוא הגשמתי קצת רציתי להירגע אז חסמתי את עצמי בפניו בכל דרך אפשרית.כן זה לא היה קל אבל פחדתי להיפגע,היתי מספיק חלשה באותם ימים.הינו אצלו בבית,בבית היפה שלו,ואז יצאנו לאכול באיזה מקום וסתם היה נחמד,הרגשתי שהוא כל כך סגור,ולא היתי רגילה לזה כי כל מי שאני מכירה נפתח בפני כמו ספר.ואז הגענו אליו וראינו סרט ממש טוב בלי מגע בלי כלום וזה היה איפה שהוא קצת מדליק שהוא לא מנסה כלום.עד שבשיא טיפשותי ביקשתי ממנו שיעשה לי מסאג' ובאמת שהיתי תפוסה,ובסוף המסאג' הוא התחרמן עלי והעפתי אותו,כמה הוא ניסה לנשק אותי..וכלום!לא יודעת למה אולי בגלל התסבוכים שלי עם עצמי פשוט לא רציתי אותו.שכבנו אחד מול השני שפתיים מול שפתים וכשרציתי פתאום לנשק אותו הוא הסתובב,ואני התייבשתי:) ואז חיבקתי אותו ברכות ואחר כך הוא הסתובב ונישק אותי,ולא הרגשתי כלום.התחלנו להתחרמן והוא התחיל להפשיט אותי ככל שהוא התקרב יותר לכיוון אני יותר ויותר התחרמנתי אבל לא היתי סגורה על עצמי,כל הזמן הסתובבה לי בראש מחשבה שאני מכירה אותו רק יום.הוא שאל אם אני בטוחה שאני רוצה ואני רציתי להרגיש אותו ואמרתי כן,הוא שם קונדום ונכנס ואני נדהמתי ממה שהרגשתי,היה לי כל כך טוב..ואז הוא התחיל לזיין אותי,ואני לא רגילה שמזיינים אותי כולי בחורה שעושה אהבה,אמרתי לו להעט,בסוף הוא גמר ולי היה טוב.הרגשתי מוזר,אני לא מכירה אותו ועשיתי את זה איתו,שכבתי איתו,לא היתי סגורה על מה שקרה באותו ערב עד למחורת כששוב שכבנו,וזה היה יותר כיף,ופתאום היתי פתוחה לדברים חדשים כשבדרך כלל אני ממש סגורה בכל מה שקשור לתנוחות וכל הדברים ש"מדליקים".ואז היתי צריכה לנסוע לת"א ליומולדת של ידיד ולא רציתי לנסוע,והמצאתי תירוץ לידיד ממש טוב בגלל בן אדם שאני מכירה יומיים ולא נסעתי.היתי אצלו ארבעה ימים,ארבעה ימים של סקס נון סטופ,ארבעה ימים של שקט,בלי מחשבות ובלי להיות מוטרדת מכלום.ביום ראשון נסעתי הביתה אחרי שביום שישי הוא בא איתי לבית שלי כי היתי חייבת לסדר פה כמה דברים,והרגשתי חופשיה איתו וזה היה כיף.התחלתי לחפש עבודה ממש בקטנה,בשלט רחוק,אולי כי רציתי עוד קצת זמן לעצמי ואולי כי לא היה לי זין לעבוד.ביום שלישי כבר נסעתי לידיד שלי ממש טוב בנהריה,יום למחורת על הבוקר נסעתי לאחותי בכרמיאל ואז הוא אסף אותי משם,כי היה לו מבחן בכרמיאל(הוא לומד שם)ואז נסענו אלי.הוא הלך איתי לכל הסידורים שלי ולא התלונן לשניה והיה הכי חומד שבעולם וכבר התחלתי לחבב אותו.בדרך עשינו קניות כי לא היה לי כלום בבית,הגענו אלי וקבעתי ראיון עבודה לערב,כהיתי צריכה להתחיל לעבוד למחורת באיזו מסעדה שלא כל כך היה בא לי עליה בגלל התשלום המסריח.הוא הרגיע אותי לפני הראיון כי היתי ממש לחוצה זה פאב מסעדה הכי טוב באזור שלי והכל שם על רמה כזה..והם מקבלים אנשים רק אחרי צבא..אז היה לי על מה לאכול סרט למרות שלבשבתי את החצאית הכי קצרה שהיתה לי ונראתי מדהים(כן אני אומרת את זה על עצמי..)הגעתי לשם,התייבשתי חצי שעה,הראיון היה קשה ברמות מטורפות הוא לא רצה אותי ואני גרמתי לו לרצות אותי ושיכנעתי אותו שאני הדבר הטוב ביותר שהוא יכול לעשות למסעדה שלו,והוא השתכנע ואני שמחתי כי למחורת כבר היתי צריכה לבוא להתלמדות.חזרנו הביתה והינו בדרך למיטה אחרי יום שלם ביחד בלי לזדיין פעם אחת,עשינו סקס,והיה מדהים,התחלתי להרגיש משהו קטן וחמוד שעשה לי טוב על הלב.למחורת הוא קם מוקדם בשבילי כי היתי צריכה לקנות מכנסיים וחולצה שחורים לעבודה החדשה,נסע איתי לטבריה והסתובב איתי בכל העיר עד שסוף סוף מצאתי משהו.חזרנו הביתה ובדרך הוא קנה לי לאכול והיה כזה מתחשב ומתוק שאי אפשר לתאר.אני היתי לחוצה רצח כי בחיים שלי לא החזקתי מגש ועוד הלכתי לעבוד במקום הכי נחשב שחובה נסיון של כמה מסעדות לפחות כשמתחילים לעבוד שם..והוא אמר לי עד כמה אני גדולה וכמה אני אצליח..לא האמנתי לזה עד שהוא אמר לי את זה.הוא הסיע אותי למסעדה ונסע הביתה ואני אפילו לא התבאסתי שהוא נסע.היתי שם שעתיים בהתלמדות עיונית וכשקלטתי שזה יום חמישי ושישי אני לא עובדת התחלתי ממש להתבאס שהוא נסע כי חזרתי הביתה ומצאתי את עצמי שוב לבד.אבל הפעם זה היה לבד שונה,לבד מהסוג שכבר לא פחדתי ממנו ואני לא יודעת איך פתאום זה נהייה ככה,איך לא הרגשתי עצובה ובודדה.דיברנו והוא רצה שאבוא שוב לסופ"ש אצלו ואני רציתי ללכת לטיול בזוויתן עם ידיד שלי..לעשן קצת..הגיע הערב ומצאתי את עצמי כותבת מיכתב לידיד מארגנטינה עם כמה בירות שעשו לי ממש טוב,היתי חצי מסטולה כשחניכה שלי הגיעה(אני מתנדבת בפנימיה) וסיפרה על מסיבה שהיא הולכת אליה,כן זה ילדים בני 17 אבל ממש רציתי לרקוד,אז פשוט יצאתי איתה.עד שהגענו הסטלה ירדה לי,מזל שהיתה שם שתיה בחינם והשתכרתי כהוגן,רקדתי בלי לחשוב במשך שעות הינו רק אני והרמקול מחוברים חזק בתוך סטלה מטורפת שגרמה לי לרקוד בלי הפסקה...בסוף כמו בכל מסיבה של ילדים הגיעה משטרה בגלל מכות ונסענו הביתה.הגעתי ב4 בדקתי מתי יש לי אוטובוס והחלטתי שאני נוסעת אליו,לעופר,לבלות איתו עוד סופ"ש.למחורת קמתי עם הנג אובר עצבני ולא יכולתי לזוז לקחתי תיק ודחפתי בו כל דבר שהיה נראה לי שימושי(רק שתחתונים שכחתי) ועליתי על האוטובוס האחרון לחיפה..הגעתי אליו,גם היתי חלקה לכבודו,שכבנו וזה היה מדהים יותר מכל פעם קודמת.בערב יצאנו עם חבר טוב שלו וידידה שלו,היה סבבה פלוס עד שחזרנו הביתה ושוב הזדיינו כאילו אין מחר.ביום שבת הינו במיטה,את רוב היום,נסענו לקריון לקנות לי תחתונים ,אכלנו על הדרך באיזה פאב ממש ממש מגניב ובאנו עייפים אליו הביתה.העייפות לא הפריעה לנו לראות סרט כחול ולהזדיין במשך שעות הלכנו לישון סביבות חמש...קמנו ב10 ומשהו והוא הסיע אותי לאוטובוס שהיה לי ב12..נסעתי והתחלתי להתגעגע,באותו הלילה אמרתי לו שאני מתחילה להרגיש המון דברים,והוא סיפר שהוא מתחיל להתאהב.בדרך כלל אני זאת שרצה עם הרגשות אבל הפעם עצרתי את עצמי.בכל פעם שהתאהבתי ,התאהבתי כי רציתי לאהוב לא כי זה בא בטבעיות,ואיתו רציתי שזה יבוא לבד בלי שאני יתאמץ ויעשה דברים רק כי אני רוצה להרגיש אהובה ורק כי אני רוצה לא להיות לבד,לאהוב בגלל פחד מבדידות.והיום התחלתי לעבוד,התלמדות אומנם אבל אני הולכת לעבוד כל יום ואני לא יודעת מתי אני יראה אותו שוב,וכן הוא קצת חסר לי.והיתי רוצה לראות אותו יותר אבל זה קצת לא אפשרי.ברגע שיהיה לי יום חופשי אני יסע אליו ישר,גם כי אני רוצה לזדיין וגם כי פשוט טוב לי להיות איתו.נראה מה יהיה עם הבחור ואולי אתן לי צ'אנס,אני פשוט מפחדת להיפגע,מפחדת להכניס את עצמי למשהו שגדול עלי,אבל הוא הולך עם הקצב שלי אז אני לא דואגת..מקסימום יאהב אותי קודם,אז מה ההפך לשם שינוי אני ירגיש איך זה כשאני לא מתאהבת ראשונה..אני ממש שפוכה ומחר עוד יום עבודה אז הלכתי לישון ונקווה לטוב..
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: