| 11/2007
 זהו, נגמר!
זהו... דיברנו ביום שלישי, החלטנו שאין יותר אפשרויות, והאפשרות של ההפסקה היא האפשרות היחידה, למרות שזה ינתק בינינו..
ואז יום רביעי (אתמול..) הוא לא התקשר/שלח אסמס! כלווווווווום!!!
ואז היום לפני כמה זמן הוא מתקשר, דיברנו איזה חצי שעה!
והוא אמר - תקשיבי אני מתגעגע והכל, אבל אין מה לעשות... זאת בכל זה אחותי ולא נעים לי...
וזהו!! הוא אמר שהוא יכול למצוא לי מישו אחר אם אני רוצה, אז אמרתי שאני לא רוצה מישו אחר!
והוא הבין את הרמז, ואמר שהוא ממש לא רוצה שזה יהיה הנושא שיחות שלנו עכשיו, ואם כל פעם שיצא לנו לדבר, נדבר רק על הנושא של ההפסקה והניתוק סתם נתבאס עוד יותר... אמרתי שהוא צודק אבל לבינתיים זה הדבר שהכי מכאיב לי, והמקרה הכי מכאיב שהיה לי אי פעם!
הוא אמר שהוא מתנצל אבל אין אפשרות אחרת...
למרות שלא נראה לי שהוא סגור על עצמו, כי הוא אמר שנגיד מחר כשתנראה, אז הוא ילווה אותי הביתה...
וזה קצת לא קשור... כאילו בטח שכן והכל! אני רוצה שהוא ילווה אותי הביתה כי אני אוהבת אותו, אבל אם החלטנו להפסיק, אז מפסיקים!
אין מה לעשות, אבל זה המצב!
נצטרך להתרגל... :(
יום טוב שיהיה לכם... :(
מצטערת על הבאסה...
ועוד משו ששכחתי לספר - ביום שני שעבר, 5.11 , ליווינו את חברה שלי הביתה, ואז ישבנו בגינה שיש לה ליד הבית...
ופתאום - משום מקום! הוא שם עלי את היד, שאלתי אם הוא בטוח שזה מה שהוא רוצה, הוא אמר שכן!
קיצור - אפחד מאיתנו לא שמר נגיעה באותו ערב, הייתי בשוק מטורף!!! פתאום אני יושבת איתו ואנחנו מתחבקים והוא מלטף אותי, וכל דקה בא לעוד חיבוק...
ואז, הגענו לבית שלי... ישבנו בספה בסלון, הבאתי כירבולית ופשוט התחבקנו! ואני עוד דקה נרדמת, והוא לוחש לי - את יפה. ואני כזה - תודה!
והוא מלטף, ומחבק, ואני עם הראש עליו... הרגשה מדהימה!!!
ואז... הוא כבר היה חייב ללכת (ישבנו מחובקים ככה יותר משעה..) ואז בדלת, הוא נישק אותי בלחי... ונישקתי אותו בחזרה! חבל שזה היה רק בלחי אבל מצד שני זה היה גם מזל!
הרגשתי כאילו אנחנו מחוברים! שאי אפשר לנתק בינינו! שזה כ"כ אמיתי ונכון! ולא יכולנו לעזוב אחד את השני! פשוט לא! התחבקנו עד ממש שכבר הדלת נסגרה!
ויום אחר כך, התכתבנו כל היום וכל אסמס שלו הוא כזה - אני מתגעגע, אני מתגעגע אליך, תבואי כבר! ואני בטוחה שכשאני יראה אותו אני ישר באה ומחבקת אותו, אבל לא! זה היה חייב לההרס...
הגעתי ולא היה שום כיף, שום חיבוק... כלום!
אז ישבתי ודיברתי איתו, ואמרנו שזה באמת היה מוגזם, ומהיר מידי! למרות ששנינו מודים שכ"כ נהנינו... זה לא היה במקום בכלל!
הוא די הצטער שזה קרה, אני - ממש לא! נהניתי מכל רגע והלוואי שהקשר שלנו היה יכול להימשך עם זה...
ואז החלטנו שזוכרים שזה קרה (כי נהנינו) אבל גם שוכחים, כי זה מהר מדי... אזהו...
אחרי שהייתי הבת הראשונה שהוא נגע בה, ככה הוא עוזב והולך?
למה?! בגלל אחותו...
זה כ"כ עצוב!!!!!
אני כ"כ מתגעגעת לחיבוק שלו, עזבו לחיבוק, לליטוף! שהוא יושב לידך, ומלטף אותך... עובר מהיד, לגב, לרגליים... וכן, הייתי עם חצאית ארוכה וחולצה ארוכה - וכשאני חושבת על זה עכשיו, חבל שלא הייתי עם חצאית קצרה וחולצה קצרה, היה יכול להיות הרבה יותר כיף...
מצטערת שככה אני מדברת, למרות שאני דתיה, אבל... אחרי שקורה דבר כזה - קשה לשכוח...!
אז, זהו... זה נגמר... ;-(
ברונזה המאוהבת, והפעם באמת!
| |
|  כינוי:
ברונזה היתה פה בת: 33 תמונה |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
