קורה לכם שאתם מרגישים כאילו אין לכם אף אחד??

טוב אז אני מרגישה ככה פעם היו לי הרבה מאוד חברים והייתי תמיד כל כך שמחה...

אבל עכשיו זה כבר לא ככה

כולם עשו לעצמם קבוצות ושכחו לגמרי אותי... :(

טל ושובל חברים ואני הכי שמחה בשבילם אבל להם יש את רעות ומור (שהם גם חברים שגם בשבילם אני ממש שמחה)

אבל תמיד שאני רוצה להיות איתם קצת אז אני מרגישה כל כך נדחפת...:(

ופעם חופית הייתה החברה הכי טובה שלי ועכשיו אני כבר לא כל כך סגורה לגבי זה...

היא כל הזמן עם חן וזה נראה כאילו זהו אני סתם מגבון משומש...

עומר גם רוב הזמן עם חן ועם חופית אבל אם הוא איתי אז הוא לגמרי עסוק בלעצבן ולהציק...

הייתה תקופה שסתיו הייתה ממש נחמדה אלי אבל בזמן האחרון היא כל הזמן מרביצה לי ומכה אותי וזה ממש לא נעים כי זה לא כיף להיות בחברת מישו שכל מה שחשוב לו זה שתעשה כל מה שהוא אומר ועם לא אז הוא ירביץ לך..

ובקשר לכולם אני מרגישה כאילו אף אחד לא מספר לי כלוםם.. כאילו אף אחד!!!

רעות ומור חברים כבר איזה יומיים וזה וכאילו גיליתי את זה רק במקרה אם עדן לא היה מספר לי לא הייתי יודעת!

ואם לי מישו היה מציע או שהייתי חברה של מישו דבר ראשון הייתי מספרת לכולם!!

כאילו לכל החברות שלי והכל ולא מחכה שמישהיא תגלה את זה במקרה ככה על הדרך...

בקשר למור הוא אשקרה שונא אותי... מה לא? תאמת!! נו ברצינות כאילו מה מה עשיתי לו שהוא ככה שונא אותי?

כאילו שובל אולי היחיד מבין הארבע שבאמת בסדר איתי..

חוץ מזה שחר ואורי  עוד בסדר הם איתי לפעמים אבל רוב הזמן הם עם סתיו

וספיר עם בר וזהו יוצא לי להרגיש הרבה לאחרונה שאני אשקרה לבד...

:(

טוב אז אין לי מה לומר עוד... שפכתי ת' לב ולבלוג שלי עוד כאילו אין לי עם מי לדבר ומה שהכי מצחיק זה שכל הזמן אם מישו צריך עזרה או משו אני תמיד מוכנה לעזור ולהיות שם בשבילו אולי זה שההורים שלי רוצים לעבור לשוהם (רחוק...) זה הפיתרון אולי ככה אני אוכל למצא לעצמי חברים שבאמת ישימו עלי משו... :

שני