חזרתי!

וואו..לא להיות על המחשב שמונה ימים ברציפות זה באמת מוזר...

חזרתי..חזרנו ב-17.10.. נחתנו בדיוק ב-3:50 לפנות בוקר ועד שיצאנו ועברנו את הביקורת דרכונים ואת ההמתנה למזוודות (המזוודה שלי יצאה בין הראשונות אבל לא נתנו לנו לרוץ לראות את המשפחות (שהמתינו לנו במרחק 5 מטר) עד שכל המשלחת לא יצאה עם המזוודות-זה היה ממש להתעלל בנו!!!!)

ועד שהטקס בשדה נגמר ועד שהגענו הבייתה-הגענו בערך ב-5:45 הבייתה..

היה פשוט מ=ד=ה=י=ם בצורה שאי אפשר לתאר..אין מילים שבאמת יוכלו לתאר את כל מה שחווים שם..

כשאנשים תמיד ניסו להמחיש ולתאר את מה שהם חוו שם זה תמיד היה נשמע לי מוגזם ומוקצן מדיי..אבל כשחווים את זה- זה שונה..

זה היה כל כך כל כך חזק, מלא חוויות! ...היה כל כך חזק ומדהים שפשוט אי אפשר לתאר כמה!

(אני יודעת שזה נראה כאילו ממש נסחפתי..אבל זה כל כך לא..באמת שלא..)

בפוסט הבא אני אנסה לתאר (אני בטוחה שלא שאצליח..באמת שזה בלתי ניתן לתיאור..) בחפירה שאני לא אהיה אחראית לנזקים שהיא תגרום לאלה שיתחילו לקרוא וייתיאשו בהתחלה\אמצע או לאלה שרק יראו את אורך הפוסט וייתיאשו ;]

צילמתי המון במסע..היה נורא חשוב לי לתעד הכל..כל דקה, כל פיסה מהמסע הזה..

צילמתי 530 תמונות (וזה גם לא הספיק לי..נאלצתי למחוק כמה תמונות פחות חשובות כדי לפנות מקום..לא רציתי בשום אופן להתפשר על הרזולוציה..) ואיזה 10 קטעי וידאו הורגים מצחוק של הפולנים שפגשנו שם XD

אפילו הקפדתי (ומי שמכיר אותי יודע שאני לא טיפוס שמקפיד!) כל לילה, למרות כל העייפות והחשק ללכת לישון, לתעד את מה שעבר עליי באותו היום ביומן מסע..

הדבר שהיה לי הכי מוזר בשמונה ימים האלה זה שבכלל לא חשבתי על מה שתמיד 'מעסיק' אותי בארץ..המסע הזה באמת הצליח קצת להשכיח ממני דברים..

אני מרגישה שבמסע הזה התנתקתי מהמציאות לשמונה ימים..כאילו חלמתי והתעוררתי אחרי שמונה ימים..הכל שם שונה לגמריי, מנותק מהמציאות לחלוטין..

מהרגע שחזרתי לארץ לא הייתה לי דקה פנוייה..או שאני משלימה שעות שינה בשביל כל חברי המשלחת-ישנה כמו דב כל היום ובשעות שאני ערה אני טוחנת בלי הכרה (אמא אשמה!..היא מפטמת אותי! XD היא מכינה לי את כל הדברים שאני הכי אוהבת בעולם ואי אפשר לעמוד בפיתוי!  =|)

או שאני עם הפאטמות אצלי\אצל מיה\בדשא-בעיקר מפצות את אלמוג על השעות שנחסכו ממנה במשך שמונת הימים ועל כך שנטשנו אותה ברוע לב לבדה עם השעמום העויין, הקור המאיים וחשופה כולה לסכנות האורבות לה מכל עבר בגני אברמסון..

אני חייבת למצוא זמן לסכם את כל המסע הזה..אני יודעת שזה ייקח המווווון זמן כי זה הולך להיות הדבר הכי ארוך וחופר שאיי פעם ראיתם ותראו..

אני עושה את זה רק בשבילי..חשוב לי לסכם את המסע בצורה הכי יסודית וחופרת שיש, ולא להשמיט אף פרט ואף דקה מהמסע הזה..

שיהיה לכם שבוע מעולה, ותנצלו את השביתה..

עד הסיכום מסע הסופר חופר, הייתי פה.

שלכם,

קוקייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי XD

(מוקדש לזו שעשתה לי מיגרנה עם הקוקי הזה  ;] )