ויהי אור, כלשהו.

המצב רוח סביר, אפילו מרוצה. ו"אפילו" כי ממש קשה לי להודות בזה. כי זה טיפשי. זה יחלוף כיוון שאני לא יציבה ואני מרוצה בלי סיבה כמו שאני עצובה בלי סיבה. בכל אופן אני צריכה לקום עוד 3 שעות לעבודה משמרת מ7 וחצי עד 3 וחצי, וחבל לי להפסיד את המשמרת הזאת כי היא 125 אחוז. אם לא אצליח לישון, יש סיכוי די סביר שלא אצליח להחזיק כל המשמרת, אם בכלל.

אני גרה בדירה ששייכת לאבא שלי, מי שלא ידע, עכשיו יודע.

הוא כל הזמן מתלונן על זה שהבית לא נקי, מבולגן ובלה בלה בלה.

יש משהו בדבריו, באמת כיור מלוכלך יכול לעשות סתימה, להשאיר כתמים ועוד כל מיני דברים.

אבל... על מה הוא מתמקד? התריסים. כן, התריסים מלוכלכים והם עלו לו כל כך הרבה כסף.

מקווה שהילדים שלי יקבלו תורשה של אייקיו של מישהו אחר במשפחה.

מחר זה 3 שבועות שמיקי מאוס (מצטערת, קשה לי להיות רצינית בנושא שכל כך מלחיץ) סובל אותי.

הוא גבר חלומותיי, חלקית. בדברים החשובים לפחות.

חשוב לו להפגש איתי, וזה בולט לעין. אפילו לאוזן. נותן לי להרגיש עדיפות ראשונה וזה כל כך כיף, תמיד רציתי להרגיש ככה עם גבר. בא לי לנפנף בו מול האקסים שלי ולהגיד להם "רואים? אתם מעפנים! השגתי מה שרציתי! אתה עם הפוקר שלך ואתה עם הציפורים והשיער הג'נג'י בזין"

ואמרתי חלקית כי אני מאד, ודגש על המאד, מתאפקת לא להתעצבן שהוא מתעצבן על דברים קטנים, שכנראה בשבילו הם לא קטנים אבל במציאות הכללית זה ילדותי. לכן, לא מרגיעים עצבים בעצבים אז אני מצליחה לשלוט בעצמי ולהרגיע אותו בכך שאני אומרת לו עם חיוך שזה בסך הכל משקפי שמש ואפשר לקנות חדשים. הוא התנהג כמו ילד גדול ולמרות שהיה ממש בא לו לזרוק אותם בכעס על הריצפה ולדרוך עליהן, הוא לא עשה זאת. החמאתי לו כי זה חשוב לחזק התנהגות טובה ואמרתי לו "כל הכבוד עכשיו התבגרת מנטלית בשנתיים".

אה, והשיער בחזה ובבטן. שיער? יער. ותספורת של חננה שהוא מתעקש להסתפר, ולא מוכן ללכת לספר שלי שהוא יודע להתאים את התספורת לבן אדם, ולמה? כי הוא לא מרגיש בנוח. נקבה.

בכל מקרה, זה שולי (נכון? כי אני עובדת על שכנוע עצמי. מראה חיצוני גלית זה פחות חשוב).

וזהו, אני צריכה עוד 3 שעות לקום.

גלית.