"היי, מה נשמע? רציתי לומר לך שהיה ממש נחמד אתמול ולא נבהלתי או משהו אבל אני פשוט מחפש משהו שונה לקשר. את מותק ומצחיקה וכיפית ואני נמשך אלייך אבל אני לא אשלה אותך אפשר להישאר בכיף ידידים. אם תרצי אני אשמח."
עוד דחייה כיפית בעולמי הצר מגברים.
יפה, שיער ארוך, גבוה, רזה... ותתפלאו גם לא נשמע אידיוט.
אבל... בסדר... דיברתי יותר מידי, הייתי ממש לחוצה איתו ודיברתי ללא הרף.
ואני גם יכולה לעודד את עצמי ולהגיד שהוא לא מושלם, היו לו התנהגויות שלא ממש אהבתי... למשל הראתי לו תמונות שלי בנייד, בשלב מסוים הוא פשוט לקח את העכבר ובחר איזה תמונות לראות... מישהו הרשה לך?!
והלכנו למטבח לראות מה הוא רוצה לשתות הוא צחק על המקרר שלי, ואז פתח את הפריזר! מישהו הרשה לך לפתוח את הפריזר בלי לשאול?!
יש לך מזל שאתה יפה.
ובאתי לכתוב לו "מה אתה מחפש?" אולי לנסות לשכנע וזה... אבל אין לי כוח לזה... זה דבילי... וחוץ מזה מגיע לי מישהו שירצה להיות איתי, לא מישהו שאני צריכה לשכנע אותו להיות איתי...
אם הוא שולל בגלל הדברים שסיפרתי לו... לגיטימי... מי שלא ישלול אותי בגלל הדברים יצא גבר חכם שיזהה את הפוטנציאל שלי כמה יש לי לתת.
אני יכולה להבין למה הוא לא רוצה קשר אחרי מה שסיפרתי לו... דפוקה דפוקה דפוקה.
קצת נמאס לי לחפש... לפעמים אני מדברת עם מישהו מוצא חן בעיני ויש לי מחשבה בראש "החיפושים נגמרו?" וכבר יותר מידי זמן זה מתנפץ שוב ושוב...
פשוט נמאס, נמאס לי לחפש בנרות מישהו שמוצא חן בעיני, נמאס לי לדבר עם כל כך הרבה מטומטמים בדרך...
נמאס לי לגור לבד.
ולצערי בגלל שלא הפסקתי לדבר גם גיליתי על הבלוג הזה.
אז אם אתה כאן, שמניחה שלא... אבל בכל זאת... אז... בעצם אין לי מה להגיד, זה לא משנה לי.
גלית שלא יודעת לסתום את הפה.