ויהי אור, כלשהו.

האמת המצב לא משהו בעליל, פיטרו אותי מהעבודה בסוף דצמבר, לא שזה משהו רע, כי עבדתי לילות וכבר היה נמאס לי בעליל מהמקום הזה, מהאנשים שם, מכל הטמטום הזה. פשוט לא היה לי את האומץ לקום ולעזוב. העניין הוא, שזה ממש לא תקופה טובה להחליף עבודה כי אני בסוף התואר, איפה אמצא עכשיו עבודה שתתחשב בי במבחנים. אומנם שם היה מרגיז לבקש חופש לפני מבחנים, הלכו סחור סחור אבל בסוף נתנו מה שרציתי.

אה ופיטרו אותי כי עשיתי פאשלה והגיע לי, הייתי מאד שמחה ביום שפיטרו אותי כל כך!

אבל אחרי חודש בבית, אני קצת הולכת לאיבוד, אומנם רגועה אבל מתחילה להיות עצובה במקצת, והעצלנות משתלטת עלי.

הדבר שעושה לי טוב זה ללכת לאימונים בסטודיו! יש לי זמן ללכת לכל המערכת אבל אני לא הולכת כי זה כסף!!