ויהי אור, כלשהו.

אחרי משמרת, בעיקר משמרות צהריים שאני לא חוזרת ממש עייפה, אני מרגישה את הבדידות.

אני חוזרת ממשמרת שסביר להניח שהיתה סבבה, יש אנשים ממש אחלה בעבודה, חלק מהם כמובן, וזה בהחלט שומר אותי שפויה עצם העובדה שהעבודה שלי היא מסביב אנשים ומצריכה תקשורת, וגם שיש הרבה הפסקות שזה נחמד.

אחרי המשמרת אני כבר רוצה להגיע הבית, אני יורדת עם הכלבות, תוהה מה לאכול (ואז מזמינה פיצה מחיטה מלאה, אוי הבדידות...) מתיישבת מול המחשב ו... מרגישה את הבדידות נופלת עלי מהתקרה.

לאחרונה חשבתי אם בכלל אצליח לבטוח במישהו כדי שיהיה קשר עמוק ויציב... למה שמישהו יהיה איתי? ואני עדיין לא מצאתי את הגבר שאני רוצה להיות איתו... באמת שאין לי מושג, בכל מקרה הבדידות הזאת משעממת אותי.

כן יצאתי עם כמה בזמן האחרון ויצא שאני הצד שלא היה מעוניין להמשיך...

למרות זאת, אני לא מרגישה שזה הבחירה שלי...

אני תוהה מה היא הדרך להתמודד עם התסכול הזה מהלבד, בעיקר שעמום, משעמם לי!

זה מייאש אותי, נראה לי כמו נצח החיפוש הזה, יש כאלה שאני פונה אליהם ואני לא הטעם שלהם, וזה אחרי שהם ראו את התמונות באתר היכירויות, היו סבבה איתם, אבל אז ראו עוד תמונות בפייסבוק ואמרו שאני לא הטעם שלהם... ולי היה נדמה שאני אותה אחת! סבבה אז ראיתם תמונות גרועות ותמונות טובות יותר, זה יש לכולם.. חכו לראות איך אני נראת במציאות, הרי יש כאלה שאהבתם... שלא נדבר על טיפוסים שונים ומשונים שחולים על עצמם בלי שום מודעות עצמית, ואם הם חולים על עצמם בצדק יש דרך להציג את היתרונות שבך. יו ויש גם חופרים... כמה חופרים יש... כן כן בנים גם חופרים מסתבר.

בכל מקרה אני מאבדת כוחות להתמודד עם השעמום והבדידות האלה, שאני לבד בבית יש רגעים (כמו עכשיו למשל) שדמעות עומדות לי בעיניים, אני מייבבת קצת ואז אני מוצאת תעסוקה. אני מתוסכלת מזה ומאבדת את הסבלנות בכלל לדבר עם כל מיני גברים, הייתי רוצה לקבל את העובדה שאין לי בן זוג, אם אכיר בעבודה בדרך נס אז מצוין ואם לא... (לא, אני לא יוצאת, לא אוהבת פאבים שלא נדבר על מועדונים... וגם לא נראה לי ששם יהיה טיפוס שמתאים לי)

נגיד עכשיו מאד לבד לי והמוח שלי דורש אינטרקציה, ואכן זה גרם לי לפנות לכמה אנשים... הנה מצאתי עם מי להפגש.

בקיצור, איך אני מתמודדת עם התסכול הזה!?

בסדר בסדר, מחר אתקשר לפסיכולוגית שלי, אני חייבת למצוא דרך להתמודד עם החסך הזה כי זה פוגע לי בתפקוד!

הרבה עידכונים- כנראה שרע לי!

אחד שנראה כמו קונדום:

גילית לי את אמריקה, כן בחורות זה עם רגיש אבל שכחת לרשום משהו קריטי ביותר :)

(לא עונה לו)

ואני מדבר השיא הרצינות עכשיו. ולא אני לא מנסה להתחיל איתך אז את יכולה להפסיק עם המשחקים

אני:

...?

הוא:

באמת חשבת שאני מנסה להתחיל איתך?

אני:

אז בשביל מה פתחת כרטיס באתר הזה בשביל ידידות חדשות?
תעשה לי טובה... סתם נפגע לך האגו שלא עניתי... רק שתדע הרוב לא עונות...

שיהיה לך בהצלחה :)

הוא:

יש איזה חוק שקובע שאני חייב להתחיל איתך אם פתחתי כרטיס באתר הכרויות?

אני:

אם פתחת כרטיס באתר הכירויות ושלחת לי הודעה... אז כן... אם לא שלחת לי הודעה... אז לא.

הוא:

מה ולא יכול להיות שסתם בא לי לעזור לך קצת עם הכרטיס?ואולי אני לא מעוניין בך בתור בת זוג?

כי אני אגיד לך את האמת,קראתי את מה שכתבת בכרטיס וכבר אמרתי לעצמי שזה לא זה. לפחות המעט שאוכל לעשות בשביל לפצות אותך על זה זה לעזור לך עם הכרטיס

אני:

למה אתה חושב שאתה יודע מה טוב בשבילי, מה נכון בשבילי לכתוב, למה שאני אכתוב משהו שהוא לא אני, למה שאכתוב משהו צבוע בשביל לכתוב משהו אחר... מי אתה בכלל שתייעץ לי... לא מכירה אותך ולא רוצה להכיר. ואם כל כך רצית לעזור למה לקחת את זה קשה שלא עניתי? רצית לעזור, וזה ממש לא מעניין אותי מה יש לך לומר, אז תמשיך הלאה, אתה והלב הענק שלך.

לפצות? פחחח
שיהיה לך בהצלחה
יש לך את האגו הכי טיפשי שיצא לי לפגוש באתר הזה.
בירכותיי

ואז חסמתי אותו כי לא יכלתי לסבול עוד את הטיפוס הזה... ורק בגלל שאני משועממת ומתוסכלת בכלל עניתי לו...

אתם יודעים מה, אם כבר אז כבר.

עוד טיפוס.

התמונה הראשית שלו, ומה שזכור לי לא היו עוד תמונות, תמונה שלו בלי חולצה, והוא נראה מעולה... אה, והתמונה זה סלפי מול המראה.

הוא:

היי יפיפיה

(לא עונה)

למה התעלמת?

אני:

כי אין עליך כמעט פרטים, אתה מהמם, והתמונת פרופיל שלך היא סלפי... מה הסיכוי שאתה גם חכם?
אה וגם קראת לי יפיפיה, שזה קצת ערסי, פחות אוהבת את שפת הדיבור הזאת.

(שאל- עניתי...)

הוא:

וואו

מתנשאת מגעילה

אני:

לא נורא, אתה נראה מעולה, יש מלא בנות שירצו להיות איתך, לא משנה להם השכל בכלל.
בהצלחה :)

הוא:

חחחחח

את סטודנטית אז את חושבת שאת חכמה? אני כבר סיימתי מותק תואר שני. מה שאאני שכחתי כבר את לומדת. אז לכי תתנשאי בלימודים. סתומה

אני:

לא, אני חושבת שאני חכמה כי אני לא כתבתי הודעה כמו שאתה כתבת עכשיו :)

(לא עונה יותר, לפחות חכם ובוגר ברגע הזה)

אני תוהה איך לא התנזרתי.