מבפנים לגמרי לבד מבחוץ מוקפת מזויפים

החיים קשים, ברמות. אוףףף

כל כך מסובך!

הסתבכתי ואין לי מושג אך לצאת מהתסבוכת.

מה עושים?

יאללה עוד חצי שנה וקצת.

ואז מה?

אין לי שמץ.

לעבוד עכשיו?

או אחר כך?

לעבור עכשו? או בכלל לא?

סגור? פתוח?

להפרד

לאהוב?

לחיות? כנראה שכן! אבל מה עם השאר?

אוף.

משעמם לי.

וזה נותן לי זמן לחשוב . וזה רע! [

אסור לחשוב!

בכלל.

יאללה מסיבה +ים  יהיה טוב .. לא כך?

- נתיב ויתרתי

- תגלית - אנסה רק כשהעבור בסיס וגם אז הסיכוי כלוש

- מכתב - היום או מחר

- קלאווה

- המלצה מטל - לא רוצה לתת

- עבודה (?)

- אנגלית

- רוסית

- גיטרה

- אופניים

- ספורט

- חוגים?

קשה הדרך , מלאה במכשולים. אנשים הרבה אנשים ועדיין אין אף אחד.

הגעתי לקצה היכולת . ואולי לא. אבל אני כבר כל כך עייפה .

ואולי כדאי לקום . והתחיל מחדש. והכל בשביל? מה יקרה? שוב נקום ושוב ניפול.

כמה כואב. זה פשוט בלתי נסבל . אין לי כוח יותר .

להלחם מול המערכת הזו , שכל ה שנראה שרוצה היא לאמלל אותי עוד יותר . זה קשה עד בלתי אפשרי לחיות ככה. חייבת חופש~!

חייבת ללכת לים , לחלוץ נעליים , לקשקש בחול, בים, להנות, לרוץ, לקפוץ, לחייך, לצחוק , לפרוח.יאללה. זה הזמן להתיל.

כי אם לא עכשיו.

אז מתי?