קראתי בשקיקה את מאמרה של שרון שפורר בדה מרקר (כתבה מלפני מספר ימים עם תחילת ההשבתה) על התרגשותה כשהיא ראתה את מחאת הסטודנטים אמש ליד כיכר רבין
"אם לסכם בשתי מילים: היה מרגש. אם לסכם בארבע מילים: היה מרגש עד דמעות..."(ראו כתבה - איך אתם יכולים בכלל לבלוע? קומו לצעוד ).
שרון טוענת שזה מרגש אותה לראות את הסטודנטים מוחים, מרגש אותה לראות שסוף סוף לאחר שנות גלות ארוכות, הסטודנטים מרימים ראש כמו ארגוני סטודנטים ברחבי העולם ומוחים גם הם, סוף סוף הם מתאספים בשביל משהו מעבר ליום סטודנט עם הופעות אלו או אחרות...
צר לי, אבל אני לא קונה את זה !!!
לא אשמים הם הסטודנטים שאני לא תומך בהם במאבקם הצודק, ידוע לי שהם משלמים שכר לימוד שנראה להם גבוה בכל קנה מידה (למרות שבהשוואה לחו"ל הם משלמים בכל 3 שנות הלימוד מה שמשלם סטודנט בארצות הברית בסמסטר אחד)
הם לא אשמים בכך שבאותה תקופה של מבחנים או חופשות סמסטר שנועדו לעיתים לעשות הפסקה מהשגרה הלוחצת הם נקראים למילואים ולצווי 8 (ובטח פה תעלה ההשוואה הפופולרית והבלתי נמנעת לגבי החרדים מול הסטודנטים).
הם לא אשמים בכך שלרוב הסטודנטים יש כלי רכב שהם קנו בעצמם או בכסף של ההורים, הם לא אשמים שמגרשי המכוניות עמוסות לעייפה ברכבים משנות ייצור חדשות (כן, אני יודע, זו הכללה, אבל לרוב יש).
הם אשמים בדבר אחד בלבד (או בעצם בשניים).
הם הולכים אחרי מנהיגי אגודות אלו או אחרים שספק אם לא נמצא אותם בתור חברי כנסת בעוד מספר שנים ללא קשר למקצוע אותו הם למדו, הם הולכים אחרי אותם מנהיגים שדואגים לעתיד שלהם ושלהם בלבד (ולמשכורת השמנה וההטבות הנלוות).
אותם מנהיגים דואגים להיפצע ע"י היס"מניקים (יחד עם דוגמניות ומגישות MTV לשעבר) כדי לעלות לכותרות העיתונים, הרי בעדכונים ברוטר רק חיכינו לראות את שמם מופיע, וכל כך צפוי היה לראות את השמות האלה.
המנהיגים האלה לא יצאו לרחובות למען הנכים, הם לא יצאו לרחובות כי הממשלה שלנו מסואבת ומושחתת עד היסוד, הם לא יצאו לרחובות למען ניצולי השואה שרעבים ללחם ולמען עוד ועוד נושאים שעוברים על פניהם ללא שום התייחסות מינימלית.
אני דואג לאותם סטודנטים שיצאו למציאות ויראו למען מה הם נלחמו (מישהו זוכר את ההפגנות הקודמות ומי קיבל משכורת מהעמותות של ברק ואיפה הם היום, אותם אשמים, ראשי אגודות ופעילי מפלגות שמכרו את נשמתם לשטן ולא נענשו על מעשיהם ?) ויתפכחו.
המצב במדינה שלנו עגום אם אלו הם פני הסטודנטים, ויותר עגום אם חושבים שאלו הם מנהיגי העתיד.