*my blog*

נמאס לי.

נמאס לי להיות עייפה.

 נמאס לי לעשות שיעורים בכיתה שנייה לפני שהשיעור מתחיל או בהפסקה.

 נמאס לי לשבת כשכולם מסביבי מתרוצצים, נמאס לי לשתוק ולא לומר את מה שאני רוצה לומר לאחרים.

נמאס לי לחשוב על כל מילה שיוצאת מפי,

 נמאס לי לנסות להתרכז כהעייפות אוכלת אותי.

נמאס לי  ללכת לישון מאוחר ולדחות הכול תמיד..

נמאס לי ללכת סתם כך ברחבה, וכשמנסה להוציא חיוך זה לא בא לי בחזרה.

נמאס לי להסתמך על תירוצים שאני חוזרת כל יום מאוחר, ואין לי זמן לכלום, שום דבר. 

נמאס לי לראות יותר מדי אנשים ולנסות לקרוא אותם, להתרכז בכל אחד מהם, לשפוט אותם, ולא רוצה שישפטו אותי. נמאס לי שנמאס לי ונמאס לי שנמאס רק לי, נמאס לי, נמאס לי,נמאס לי, נמאס לי!!

אני צריכה הפסקה. פסק זמן. רגע של מנוחה.

לחשוב... 

לישון...

לחייך כשזה באמת בא מתוכי, והעייפות לא מונעת ממני.!

אז תלכו לישון.. זה עושה טוב..

לילה טוב.. אני הולכת לקום מחר מאוחר........

 ושיתהפך העולם מצדי.

נ.ב-

לא, אני לא משוגעת.. סתם נמאס לי...