בתוקף היותי אשה (כן, אני חושבת שאני כבר לא ילדה) גאה, גם לי יש תחביב, או אולי מקצוע, ששייך לכל שאר נשות העולם ולרן - לדבר בטלפון. אז בגלל שאני במצב רוח טוב, החלטתי ככה לשתף אתכם בשתי שיחות טלפון ארוכות גם נוקבות שהיו לי.
שיחה ראשונה - שיחה עם רן
1. אני: 'רן, הכל בסדר?'
2. רן מדבר.
3. אני: 'הכל בסדר.'
4. רן מדבר.
5. אני: 'כן.'
6. רן מדבר.
7. אני: 'כן.'
8. רן מדבר.
9. אני: 'כן.'
10. רן מדבר.
11. אני: 'ביי'.
עיניכם הקוראות, היתה זו שיחה משמעותית מאוד, בעיקר מהכיוון שלי. זה לא ממש משנה מה דוד רן אמר, אבל אם זה ממש מעניין אתכם, אז הנה החלק שלו בשיחה:
2. כן. מה שלומך?
4. הכל בסדר?
6. איפה את גרה?
8. באיזו קומה את גרה?
10. טוב, ביי.
עיניכם הקוראות שוב, דוד רן לא כל כך טוב בהבנת הנשמע, והשאלות שהוא שאל לא ממש תואמות לתשובות שלי. לא נורא, נסלח לו על זה.
שיחה שנייה - דוד מתן
1. אני: 'מתן' (רציתי להיות בטוחה שזה הוא)
2. מתן: 'שלום מאיה, מה שלומך?'
3. אני: 'הכל בסדר'
4. מתן: 'הכל בסדר?' (נדוש או מה?)
5. אני: 'כן'
6. מתן: 'רוצה לשיר?'
לא!
7. אני: 'כן'
שיט!
8. מתן: 'אז בוא אלי פרפר נח...'
זרמתי איתו
9. אני: '...מד'
10. מתן: 'שב אצלי על כף ה...'
11. אני: '...יד'
12. מתן: 'שב תנוח אל...'
13. אני 'תפחאאאאאאאד' (כשאני זורמת אז זה עד הסוף)
ואז הוא עבר לראיון אישי.
14. מתן: 'איך קוראים לך?' (מה, הוא לא יודע? זה מעליב)
*
15. אני: 'מאיה'.
16. מתן: 'מאיה מה?'
**
17. אני: 'קָאוּס'
18. מתן: 'באיזו קומה את גרה?'
***
19. אני: 'שנייה'.
ואז הוא עבר לדבר עם אבא.
כמו שאתם קוראים, השיחה איתו קצת יותר זרמה. אגב, הכוכביות למעלה זה מה שאבא לחש לי באוזן בזמן השיחה:
* 'מאיה'
** 'קראוס'
*** 'שנייה'
מדהים איך הוא ידע לצפות את מה שרציתי לומר...
טוב, עד כאן העדכון, שמחתי לשתף.
אסטה לה ויסטה, בייבי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
