לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים


הבריחה הזו היא מחלה כזו שגם אלף רופאים לא יוכלו לרפא

כינוי:  Ironic.

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    דצמבר 2007    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

12/2007

2007.


סיימתי את י"א, עליתי לי"ב בקושי. אני אחלה בלימודים, גרועה בהתנהגות. אז אחרי איזה 20 שיחות עם המנהלת/יועצת על זה שאני אהיה יותר שקטה השנה, הוחלט שאני מסיימת את י"ב. כמובן שבאותו זמן גם הגעתי להחלטה שלא משנה מה, אני מסיימת את השנה עם תעודת בגרות מלאה. אני לא יודעת עד כמה זה יצא לפועל, אבל אני מקווה.
הייתה שביתה ענקית של חודשיים (מי לא שמע עליה) ובזמן הזה התפגרתי ובעיקר התחלתי קשר עם אודליה (שעליו אני אספר בהמשך) למה בעיקר? כי זה בעצם מה שמילא לי את החללים הריקים של השביתה. והיו המון כאלה.

בכל מקרה, נחזור להתחלה. ז"א, מאיפה שאני זוכרת.
התחלתי טיפולים אצל פסיכולוגית. שוב, ז"א. הפעם זה נורא עזר ואני בעצם אצלה עד היום.
אני לא יודעת למה, אבל אני בכלל לא זוכרת את השנה הזאת ואני מניחה שזה לטובה כי היא פשוט רצה לי והייתה יחסית טובה אלי.
בערך במאי התחלתי קשר עם מג שנגמר אחרי חודשיים בערך ובצורה לא כ"כ יפה מצידי. מהרגע שהתחיל הקשר בינינו לתפוס מימדים של רצינות ועד הרגע שהבנתי שאין לי שום רגש אליה לא עבר הרבה זמן אבל משכתי את זה כי אני פשוט גרועה, אבל ממש גרועה, בלהפרד מאנשים. בסוף הקשר איתה החלטתי שזהו, נמאס מבנות, אני הופכת להיות סטרייטית ויוצאת עם בנים. ואז בא אבירן, הוא היה בן 23 ומצא חן בעיניי אבל איך לומר? זה פשוט לא היה זה,
נמשכתי אליו אבל פער הגילאים הורגש מצידי והיה לי קצת קשה לספר לו על הבגרות הקרובה שלי (בזמנו) בהיסטוריה בזמן שהוא מדבר איתי על הסמסטר הקרוב שלו באוניברסיטה. אז ניתקתי איתו את הקשר אחרי חודש וקצת, גם.
בערך בסוף יולי-תחילת אוגוסט התחלתי קשר עם מישהי בשם אחינועם. מי שמכיר אותי כבר יודע שהתחלתי לצאת איתה רק בגלל השם (משהו מוזר אצלי לשמות נפוצים)
יצאנו פעם אחת והיא מצאה חן בעיניי מאוד אבל לצערי, זה לא היה הדדי. ולא רק זה, היא חזרה לאקסית שלה ונהיה בלאגן ואני ויתרתי וחזרתי להיות לבד.

- התחלתי לעבוד והתפטרתי אחרי חודש.

בספטמבר התחילו הלימודים, י"ב. בהתחלה הייתי בהלם, איך לעזאזאל כבר עברו כמעט 12 שנים? הזמן פשוט טס לי, אני עדיין זוכרת איך בסוף כיתה ט' אני ומיטל ישבנו ודיברנו על התיכון ועל איך שאנחנו מפחדות וכמה שהצבא רחוק מאיתנו.. עכשיו אנחנו כמעט חיילות (ז"א, היא. אני אפילו לא כמעט ). הגעתי להחלטה שאת השנה הזאת אני ממצה עד הסוף. אז הפסקתי לקחת ריטלין והתחילו השטויות.
אני חושבת שמיתשהו בסוף ספטמבר התחלתי לצאת עם אודליה. התחלנו לדבר הרבה לפני, אבל פחדתי להפגש איתה ומשכתי את זה חודשיים עד שלבסוף נפגשנו במינרווה. ממש המקום האידיאלי לפגישה ראשונה! דיברנו בעיקר על העובדה שהיא כבר זקנה ועל הפנסיה שלה, ממש מקסימות מה שנקרא.
ומשם הקשר התפתח בכיוונים טובים והראה סימני הצלחה, מפתיע אה? אחרי כל כך הרבה זמן לבד, הרגשתי סוף סוף ביחד עם מישהי. ולמרות מה שהייתי בטוחה שיקרה, נהיינו ביחד ב-24.9 (או ב-29.9? אחד משניהם).
בין לבין הידקתי את הקשר עם טל (חברה מת"א), עם ליאור ועם אוהד. פתאום נהיינו מן חבורה כזאת, חיכיתי שזה יקרה המון זמן. אני ודבורה רבנו ולא דיברנו חודש. צבעתי את השיער לבלונד (אוי איזו טעות ה' ישמור). שכחתי את אורטל, במובן הזוגי.
לקראת סוף חודש נובמבר הקשר שלי ושל אודליה נהיה פשוט.. נו, איכ. לקח שבוע בדיוק עד שהחלטנו (טוב, אז היא החליטה) לפרק את החבילה. כמובן שהתאכזבתי כי הייתי בטוחה שהיא אוהבת אותי ושזה יימשך הרבה יותר ובהתחלה בהחלט היה קשה, בעיקר בגלל שכן הרגשתי אליה משהו, אבל אח"כ התחלתי קשר עם מישהי אחרת (בעיקר מהפחד שאני אתאהב עוד יותר באודליה וכדאי שאמשיך הלאה)
הקשר נמשך אממ.. שבועיים? כן, משהו כזה. לא לקח לי יותר מדי זמן להבין שהיא נורא חמודה ונורא יפה אבל זה לא יכול להמשך אם היא מזכירה כל הזמן את אודליה ופוחדת שאני ואודליה נחזור.
ב-18.10.07 הוצאתי רשיון, זה חשוב להזכיר! (אבל המלווה החרא נגמר ב-21.1 ולא ב-18.1 )


שכחתי להזכיר את הבומבמלה של שנה שעברה, את סלקום ווליום, את טבריה, את ספיר שהתגייסה פתאום ועוד כמה דברים. מה עוד הספקתי? 4 הופעות, 3 פסטיבלים, לא יודעת, אין לי כח לספור.





Happy new year.
נכתב על ידי Ironic. , 31/12/2007 23:22  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


התפקדות.


בדיוק כמו בהתחלה!(:
מי אתם, מה אתם ולמה אתם כאן. גם אם נכנסתם במקרה כי עידכנתי או לא יודעת מה, Let me know.
נכתב על ידי Ironic. , 25/12/2007 12:26  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


69


החזרה ללימודים הכניסה לי שגרה בריאה וטובה כמו שהייתי רגילה אליה לפני חודשיים וקצת יותר. לפעמים זה נראה ריקני; לקום בעשר, ללמוד, ללכת בחמש, שוב ללמוד, לדבר בטלפון, לכתוב, לצחצח שיניים וללכת לישון. אבל אני מתאהבת מחדש בריקנות הזאת שמשכיחה ממני כאבים (כמו: כמה את בעצם רחוקה ובלתי ניתנת להשגה) שטוב לי לא לחשוב עליהם. במקום לחייג שוב את המספר שלך ולהתקל בתא קולי, אני ממלאת את זמני בדברים שתמיד היו כאן ואת גרמת לי להתעוור. אין כאן אשמה או בקשה לרחמים, אמנם התעוורתי ממך, אבל עיניי ראו דברים טובים ויפים יותר, למשל- החיוך שלך והפנים הכל כך יפות שלך כשאת מתעוררת בבוקר.
אני עוד מתגעגעת לזה, לא אשקר. ובשניות המעטות האלה של החוסר מעש אני מרגישה עדיין את הגוף שלי מתעקל ונמעך לאור הרצון שלי לשמוע אותך שוב לכמה דקות. אבל הבנתי שאני מיוצרת מחומר שיותר חזק מזה, ואם ניגזר עליי לעזוב אותך - אעזוב.

קשרים חדשים מתפתחים לכיוון טוב יותר משחשבתי וזה מה שגורם לי לחשוב שאני כרגע בתקופת עלייה, אך עדיין לא בפסגה.
ונוח לי ככה כמו שהרבה זמן לא הרגשתי,
כן, (לא שכנוע עצמי), הרבה זמן לא הרגשתי.
נכתב על ידי Ironic. , 18/12/2007 11:55  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 


לדף הבא
דפים:  

24,496
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , נוער נוער נוער , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לIronic. אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Ironic. ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)